באמצע שנות ה־80 שימשו מעט עורכי דין בתחום זכויות האדם בישראל. קברניטי הקרן החדשה, שהוקמה בשנת 1979, הבינו שכדי לקדם ערכים ליברליים צריך חברה אזרחית חזקה. עבור הנדבנים היהודים הליברלים האמריקנים, הדרך לעשות זאת היתה חיזוק העמותה הליברלית והמשפטית היחידה באותה תקופה - האגודה לזכויות האזרח, ובמקביל להקים עמותות בעלות אוריינטציה דומה.
בהתאם, הושקה "תוכנית המשפטנים לזכויות האדם" של הקרן, אשר מדי שנה שלחה שני עורכי דין צעירים לשנת לימודים בארה"ב, להתמחות בארגונים ליברליים אמריקניים. התוכנית היתה גורם מפתח בעיצוב מחדש של החברה בישראל לכיוון הליברלי־פרוגרסיבי.
שנו את המילים "נדבנים יהודים ליברלים" ל"נדבנים יהודים שמרנים", ותקבלו תמונת ראי לימין: חל גידול במספר העמותות הימניות, שעושות שימוש בכלים משפטיים לקדם מדיניות שמרנית. "פורום קהלת" כמכון מחקר, משפיע יותר על קובעי מדיניות ועל דעת הקהל. כשם שהשמרנים האמריקנים שכפלו את דרכי הפעולה של הליברלים האמריקנים, כך בישראל.
אלא ששכפול המהלך הליברלי על ידי שמרנים כולל בתוכו סתירה פנימית. ככל שהאינטלקטואלים של הימין מתנגדים להרחבת סמכויות בג"ץ, שפוגע לדעתם בדמוקרטיה הייצוגית, הם מוגבלים באפשרויות שהמשפט יכול להציע כדי לקדם אג'נדה חברתית. כך ארגון קהלת יתקשה להצדיק הגשת עתירה לבג"ץ כ"עותר ציבורי" ולבססה על זכות עמידה רחבה, בעוד הוא מתנגד עקרונית להגדלת סמכות בג"ץ.
הדילמות של פורום קהלת ושאר ארגוני הימין "המשפטיים" מזכירות מאוד את דילמות "הלגיטימציה" שבהן התלבטו דווקא ארגונים מהשמאל, כמו "עדאלה", בעיקר אלו שעוסקות בעצם הלגיטימיות למערכת המשפט שנובעת מעצם הגשת העתירות לבג"ץ. כדי ליישב את הסתירה הפנימית הזו, ארגונים כמו קהלת יעדיפו לקדם "שינוי חברתי שמרני" באמצעות חקיקה ולא באמצעות פסיקה; כך, בעוד קידום חקיקה הוא אופציה חלופית טובה לשמרנים, שנהנים מרוב בכנסת, לעדאלה לא היתה ברירה אלא להסתמך על ביהמ"ש. ההשפעות האמריקניות הובילו למיתוג מחדש של הימין האינטלקטואלי בישראל כ"שמרנות".
אבל דווקא המיתוג הזה מגביל את היכולת של הימנים לקדם את ערכיהם באופן אפקטיבי שניתן להצדקה. אין פלא, שלא אחת השמרנים מתאכזבים מהעובדה שהשופטים שאותם מינו על תקן "השמרנים", לא מובילים מהפכה שמצליחה לעקר את "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק. למינוי שופט שמרן אין הדנ"א המהפכני שיצליח לעקר מהשורש את המבנה הליברלי, ולעבור למבנה שמרני. הם רק יכולים להאט את המרוץ.
הכותב הוא פרופסור מן המניין, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו