בסיעות החרדיות זעמו על החלטת הליכוד לתמוך בהצעת הפשרה של בני גנץ בחוק "ממדים ללימודים", אבל הם גם יודעים שמתחת לחזות הזעם ייתכן שהגיעה ההזדמנות שהם חיכו לה.
החרדים אמנם לא יכולים להיכנס לממשלה, אבל דרך החרם המוחלט שהוביל הליכוד לא היתה מקובלת עליהם מלכתחילה. עד כה נמנע מהם לנהל מו"מ עם הקואליציה, אולם העובדה שהליכוד הוא ששבר את המוסכמה האופוזיציונית ותמך בחוק ממשלתי, עשויה להעניק להם פתח לעשות אותו דבר בחוקים החשובים להם. השאלה הגדולה היא, במידה שיהיו מגעים כאלה, האם ייתכן מצב שבו החרדים מעניקים לקואליציה את הרוב הדרוש להעברת תקציב המדינה ומעניקים לה בלון חמצן משמעותי להמשך הישרדותה.
בממשלה משוועים לאצבעות נוספות בכנסת לכל חקיקה, ובוודאי לתקציב שבלעדיו הממשלה נופלת, ושם בוודאי ישמחו לשתף פעולה עם החרדים על הימנעות/היעדרות, או כל הסדר שיעניק לה את הרוב הדרוש. הממשלה הראתה שהיא גם מוכנה לשלם הון עבור הישרדותה, וגם עבור החרדים מן הסתם תשמח לפתוח את פנקס הצ'קים - העיקר להעביר את התקציב. השאלה היא עד כמה בסיעות החרדיות יהיו מוכנים ללכת רחוק. שיתוף פעולה בעניין חוק זה או אחר, כמו למשל חוק לביטול רפורמת הקווים הכשרים של שר התקשורת יועז הנדל, זה עניין אחד. תקציב זה כבר משהו אחר לגמרי. מצד שני, הליכוד הוא שהתחיל.
בסיעות החרדיות טוענים כי תמורת היעדרות ב"ממדים ללימודים", הציעו להם בקואליציה עולם ומלואו. הם סירבו בשל הברית עם הליכוד. אחרי שהליכוד אימץ את פשרת גנץ, הם טוענים, הם הרגישו פראיירים. התמיכה שלהם בחוק הממשלתי, שלא נוגע להם ולא מדבר אליהם, נעשתה בחינם. במקום להרוויח התחייבויות מהקואליציה, כמו ביטול הגזירות המתוכננות של ליברמן נגד מוסדות החינוך החרדי, תמיכתם בחוק ניתנה ללא כל תמורה.
כדי להוביל מצב שבו הסיעות החרדיות מסייעות בהעברת התקציב, צריך להתחולל משבר של ממש מול הליכוד. קרע כזה אפשר ליזום אם רוצים, והשאלה היא אם באמת רוצים. אם תקציב המדינה שווה את ההבטחות לביטול גזירות ליברמן וחקיקה חרדית נחוצה, או שמבחינת ש"ס ויהדות התורה, דבר לא יבטיח את הגשמת האינטרסים של המגזר, פרט להפלת הממשלה וקיצור ימיה עד כמה שניתן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו