סוף-סוף: התפיסה היסודית שטראמפ לפחות מנסה לנפץ

אין לאף אחד צל של מושג אם עזה אכן תהפוך, בסופו של דבר, למין לאס וגאס עם נגיעות אקפולקו. בימים שבהם עדיין אין נביאים, וגם בתחום אנשי החזון לא נרשמת אינפלציה, קשה לדמיין מה עומד מאחורי הדיבורים על מדשאות גולף ושמשיות על החוף, חבילות נופש במקום מטעני נפץ, קזינו במקום קו מאז'ינו, ובעיקר אנשים אחרים, עם מבט אחר בעיניים, ועוד תחת משמורת אמריקנית.

תכלס, איש מאיתנו לא יכול להתיימר ולנחש אם ההכרזות של הנשיא טראמפ הן בגדר תוכנית - לא סדורה, בטח שלא סדורה, אבל בכל זאת תוכנית - או בסך הכל טקטיקה נועזת של משא ומתן. דבר אחד בטוח: מרגע שהאפשרות הזאת, פרועה ככל שתהיה, עלתה על השולחן, משהו עמוק השתנה בכל כללי המשחק.

יכול להיות שבעתיד כל זה ייחשב כבדיחה, ואז די ברור על חשבון מי היא תהיה. אבל ייתכן לא פחות, שהימים שחלפו מאז נכנס הדונלד לבית הלבן הם חתיכת פרק דרמטי בתולדות המזרח התיכון. נקווה רק שמי שיצטרכו ללמוד אותו לבגרות יהיו צאצאים שלנו, ולא של מישהו אחר.

באופן הכי אישי, אודה ואתוודה שבכל פעם שהוא מופיע על מסך ומשחרר כאילו כלום את הפצצה היומית שלו, אני תוהה מה היינו חושבים על כורש, נניח, אילו היו מצלמות ביום שבו הוא החליט שזה אינטרס פרסי שיהודים יבנו את ירושלים. האם יכול להיות שכל המנהיגים שבאמת שינו את המציאות היו כאלה שבלשון עדינה אפשר להגדיר כ"שנויים במחלוקת", ואיך באמת היה נראה עולמנו אלמלא הופיעו בו, מפעם לפעם, כמה משוגעים גם בצד הנכון.

כך או כך, משהו עמוק כבר השתנה. מילים שאיש לא העז לומר נאמרו פתאום, והן חוזרות ונאמרות מאז מדי יום. כולל יום אחד לפני שעבדאללה מלך ירדן מגיע לביקור בבית הלבן, ללמדנו שמישהו פה מתכוון למה שהוא אומר. או לפחות לא חוזר בו. הוא לא מגמגם ולא מכחיש.

בניגוד לשרה מאי גולן, הוא לא אומר שהציטוט שפורסם בשמו נוצר באמצעות AI. הוא לא מנסה לטעון שדבריו הוצאו מהקשרם, או שהוא לא יודע מה קרה לו באותה מסיבת עיתונאים ומה שמו לו במילקשייק. לא. חוץ מלשיר "השמש תידום בין עזה לרפיח" טראמפ חוזר בעקביות יומיומית על אמונתו בעזה האחרת, וזה נראה כאילו מדיבור לדיבור הרעיון הולך ומוצא חן בעיניו יותר ויותר.

גילוי נאות: כותב שורות אלה לא יבין לעולם למה שמישהו ישחק גולף מרצונו החופשי. אך בלי קשר למה שיקרה בסוף בעזה, מה שמשתנה כרגע הוא ההנחה שכוחות האופל והג'יהאד יכולים לצאת מפעם לפעם למסעות הרצח, האונס והביזה שלהם, ואז לחזור לגבולם ולבתיהם, גם אם הם זקוקים לשיפוץ מאסיבי. נופצה האמונה התפלה שגבולות הם עניין מקודש ונצחי ושאסור לגעת בהם.

כבר שנים רבות, רבות מדי, העולם שומר החוק מקפיד לכבד את זכויות האדם של אלה שכופרים בעצם הרעיון של זכויות אדם. הוא שומר על גבולותיהן של אומות שלא מכבדות כל גבול, ודואג לכך שהחוק הבינלאומי יגן בעיקר על אלה שיורקים עליו מעשה יום ביומו.

המציאות הזאת אפשרה את הצמיחה המפלצתית של כנופיות שהפכו למדינות, שענף היצוא היחיד שלהם הוא טרור, כאוס ואימה. בשם מוסר מעוות הם הוזמנו לשלוח נציגים לאו"ם, ואף לעמוד בראש בתי דין וועדות לזכויות אדם. העולם הפך לקרקס שבו חוטפי תינוקות וסוחרי גופות מגיעים בחליפותיהם המהודרות לבתי מלון יוקרתיים כדי לדון בכובד ראש בהישגי הטבח האחרון שהם ביצעו. כולם מודים שזה כבר מזמן לא מצחיק, אבל אף אחד לא יודע מה יהיה הסוף. עד מתי רשעים יעלוזו. כולם פשוט רוצים להאכיל את המפלצת ולסיים את המשמרת שלהם בשקט יחסי. ופתאום מופיע מישהו אחר, ובערך כמו הילדה ההיא מהשיר, ברעמה כתומה ובלי צמות, עומד ושואל: למה? ובאמת, למה בעצם?

ומותר וגם כדאי לעקוב בעניין אחרי תוכנית טראמפ, אבל להירגע עם החגיגות. הניסיון מלמד שמי שיכול לחתוך כך - גם אותך הוא עשוי לחתוך. ומי שרואה מגרשי גולף בכל אשר יפנה, עשוי יום אחד לתכנן לעצמו מגרש כזה בדיוק על החצר הקדמית שלך.

***

מערכת היחסים האיומה בין הציבור הדתי־ציוני לבין ראשי הציבור החרדי היא משהו שנע בין טלנובלה סוג ג' לבין תיק ברווחה. סיפור עגום על אלימות מילולית חד־צדדית, שנענית בשתיקה כנועה מצד בת הזוג המעוכה שכבר לא יכולה לדמיין את חייה אחרת. אפשר למלא ספר עב כרס ברישום תולדות העלבונות הבלתי נסבלים שנציגי ציבור חרדים, רבנים ופוליטיקאים הטיחו לאורך השנים בבוגרי בני עקיבא וברבניהם סרוגי הכיפה. השאלה היחידה היא למה להעלות על הכתב רמה כה נמוכה של טקסט, ומי בכלל ירצה לקרוא את זה.

השבוע היה זה אדם בשם לנדו, שתרם את שלו למסורת המפוקפקת. איני קורא לו רב. הוא לא הרב שלי, ולא הייתי רוצה שירבו כמותו בישראל. ייתכן שאחרים מגדירים אותו כגאון וכגדול, אך רובנו לא זכינו לשמוע ממנו עד כה לא גדולה ולא גאונות. ומה ששמענו השבוע היה קטן ומטופש.

אי אפשר לומר שהוא אינו ציוני. הוא אנטי־ציוני, וממשלה שנסמכת על אנשים הכפופים לתורתו אינה ממשלה ציונית. לנדו השתלח בתורה שיהודים סרוגי כיפה לומדים. הם מוזרים בעיניו. ונראה שגם חסרי ערך. אם יש לחיינו ערך כלשהו, הרי זה בזכות החרדים. אלה שלומדים וגם אלה שלא.

אז קודם כל, תודה. וחוץ מזה, אשמח לעדכן: מדבריו של לנדו עולה שהאיש לא רגיל לכך שחולקים על דעתו, או טורחים לעדכן אותה. לכן אשים את נפשי - נפש מוזרה של סרוג כיפה חסר ערך - בכפי, ואזכיר שבכל פעם שצעיר או צעירה נפלטים מהמעגל החרדי, מישהו בכל זאת עוזר להם.

כל בחורה שמחליטה שאין לה עניין לאמץ את אורח החיים שהוצע לה, או שאינה מוכנה להשלים בשתיקה עם פגיעה מינית שעברה ומגלה לפתע שהיא בודדה וגלמודה בעולם. כל בחור ישיבה לשעבר שדלתות נטרקות בפניו ושאין לו עוד משפחה או קורת גג, והוא מרגיש אבוד ואביון.

ובכן, מה שקורה בדרך כלל הוא שהם פונים לציבור חסר הערך. ושם יהודים מוזרים ומקולקלים, עם כיפה סרוגה או בראש גלוי, אוספים אותו או אותה. הם מספקים להם קורת גג, לחם לאכול ובגד ללבוש. בעדינות וברגישות הם אוספים מהרחוב את התוצאות הטרגיות הרבות מספור של המערכת החרדית הקדושה והטהורה, מעניקים טיפול ומצילים חיים.

ברגישות ובעדינות הם אלו שיעזרו לנפלטי הישיבות והאולפנות להתאקלם בעולם שאינם מכירים, ללמוד מקצוע, ובפשטות - להינצל. שהרי עני חשוב כמת. ובשל אותן עדינות ורגישות הם גם נמנעים - משוני הדעת הללו - מלומר למר לנדו מה בדיוק הם חושבים עליו, ועל דברי החוכמה האדירים שזכינו לשמוע מפיו השבוע.