הדרך אל סינוואר מלאה פרשנויות שגויות

לכידת רוצחי שלושת הישראלים בפיגוע באלעד מפרקת מעט את התסכול בציבוריות הישראלית. על רקע התסכול מהתמשכות גל הטרור והקושי להביאו לסיום, בולטת נוכחות קו פרשני מסוכן שמתפתח בשיח התקשורתי, ועלול לדרדר את ישראל למערכה לא רצויה, ובעיקר לא מתוכננת, מול חמאס ברצועת עזה.

קו זה תולה את הפיגועים האחרונים בחמאס ומצביע קונקרטית על מנהיגה, סינוואר, כמי שמוביל את ההסלמה הביטחונית ועומד מאחוריה. הסמיכות בין הצהרות העידוד הפומביות של סינוואר מעזה להמשך הפיגועים, לבין רצח הישראלים באלעד בידי המחבלים מהשומרון, סיפקו את ההוכחה, למי שהיו זקוקים לכך, באשר למעורבות גורמי חמאס ברצועת עזה בייזום הטרור מיו"ש. מכאן ניתן להסיק כי לא יהיה מנוס מלהיפרע ממנהיג חמאס כדי לגדוע את גל הטרור הפלשתיני.

ברם, השיח שקושר בין חמאס ברצועה לבין גל הטרור מבוסס פחות על עובדות וראיות מוצקות, ומסתמן כתוצר לוואי של תסכול ישראלי לנוכח הקושי לכבות את גל התבערה שנוצר בחסות חודש הרמדאן. המשטרה מתוחה עד קצה היכולת, ובכל זאת חומק מתחת ידיה פיגוע רצחני כמו זה שבוצע באלעד; שב"כ מתקשה להתמודד עם הפרופיל החדש של המחבלים חרף יכולות טכנולוגיות גבוהות שכנראה אינן נותנות מענה לאיום של טרוריסטים הפועלים בחסות הפרצות בגדר ההפרדה; ואילו צה"ל, שעושה את המיטב כדי לסתום את הפרצות ולטהר את קיני הטרור בשומרון הפלשתיני, לא מייצר הרמטיות ביטחונית בהיעדר מודיעין מדויק.

תחת עננת המבוכה בישראל מסתמנים חמאס וסינוואר כפתרונות אולטימטיביים. ניתן בקלות לזהות אותם, לסמן אותם ולהכות בהם. יש אשם ויש לו שם. אבל כשם שקל מאוד להתמסר לתזה הזו, כך צועקת פשטנותה. אין ממש קשר ישיר אופרטיבי בין חמאס לבין גל הטרור מיהודה ושומרון, גם אם חמאס רוכב עליהם כדי להבליט את דימויו כתנועת התנגדות במציאות שבה הוא שקוע עד צוואר בשיקום נזקי הרצועה בעקבות מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), ואינו מעוניין בהתלקחות כוללת מול ישראל.

גל הטרור הזה חסר צבע ושיוך פוליטי. משום כך ישראל מתקשה לדכא אותו. מבצעיו אינם במובהק אנשי חמאס או הג'יהאד האסלאמי. על כן אין לנו תשתיות מוגדרות להכות בהן ביהודה ושומרון, ומכאן המאמץ הפרשני להדרים עד עזה הרחוקה־קרובה כדי למצוא את ראש הנחש. מבחינה זו ישראל אמנם יכולה להכות בחמאס, אבל סביר להניח שהפיגועים שאינם תלויי הכוונה מעזה יימשכו מיו"ש.

הבעיה הגדולה היא שהפיתוי לסמן את חמאס ואת סינוואר כמפתח להשגת שקט ביטחוני, עלול להתברר כטעות קשה. הוא כרוך במחיר שאזרחי ישראל ואפילו הדרג הצבאי לא בטוח שמעוניינים בו - מערכה נוספת ברצועה. הפרדוקס הוא שכרגע גם חמאס רוצה להימנע מסבב לחימה כזה. וכך, אף ששני השחקנים היריבים אינם חפצים בהתנגשות חזיתית נוספת ביניהם, הם עלולים להתגלגל אליה מהסיבות הלא נכונות.