תקשיבו, זאת דווקא אחלה רפורמה

אתמול פורסמה מעל לדפי עיתון זה דעה של פרופ' אשר כהן, שבה נטען כי ״תלמידי העתיד לא יכתבו על הקשר בין שואה לתקומה, מכיוון שהרפורמה הזאת תוביל לבורות הן בשואה והן בתקומה״.

אמנם קטונתי מלהתווכח עם הפרופסור המכובד ורק על עצמי לספר ידעתי, אולם לפי ניסיוני הטרי־טרי מהשטח, לא היה ולו נושא אחד בחומר הלימוד של המקצועות ההומניים בבגרות שלא עסק בדרך כזו או אחרת בשואה ובתקומה. כך שתנוח דעתו של הפרופסור, הנושאים עצמם אינם משתנים ברפורמה החדשה, השואה והתקומה עדיין איתנו והן פה כדי להישאר. הרפורמה שעליה הכריז משרד החינוך, שבמסגרתה בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יבוטלו ובמקומן יכינו התלמידים עבודות רב־תחומיות ויקבלו גם הערכה פנימית, היא לעניות דעתי חזון אחרית הימים של בחינות הבגרות במדעי הרוח.

בכל שנות התיכון, המורים למדעי הרוח שלימדו אותי חזרו על אותה אמירה: "בבית הספר רק משננים מדעי הרוח למבחן הבגרות, וחבל שרק משננים". ההשקפה הזאת, שאותה הם העבירו גם לי, היא שמבחן בגרות במדעי הרוח הוא לא דבר יעיל, ושאם יש לך זיכרון טוב או יכולת שינון - תעברי אותו בקלות, ויום אחרי הבחינה כנראה כבר תשכחי את החומר. עושה רושם שההבנה הזאת חלחלה גם למקבלי ההחלטות במשרד החינוך וגרמה לשינוי, לרפורמה החדשה. במילותיה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: ״העולם של היום משתנה בקצב מהיר, ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות".

אין בי ספק שהשינוי נובע מהתחלפותו של הדור לדור הגאולה, דור ה־Z. אני תלמידת כיתה י״ב וילידת דור ה־Z. יש סטיגמות רבות על הדור שלי. למשל, רבים טוענים שהדור שלי הוא ״דור המסכים״, או ״דור שנולד עם סמארטפון ביד״, או ״דור שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא הרשתות החברתיות״, וכן הלאה, לא בטוחה שהקשבתי. סתם. התיאורים האלה לא שקריים, למעשה הם עובדות בשטח. כן, נולדנו למסכים. כן, לפעמים הם מעניינים אותנו יותר מאשר ״החיים עצמם״. זמן המסך הממוצע שלי הוא עשר שעות ביום, אם שאלתם. אבל הגלובליזציה שאליה נולד דור ה־Z, דור שרחוק לחיצת כפתור מכל מידע וידע בעבר ובהווה, הביאה עימה שינוי וחדשנות, גם במערכת החינוך. השינוי הזה והחדשנות הזאת מביאים עימם הרבה ברכה.

למשל, היום אין צורך ממשי לשנן עובדות על שואה ועל תקומה. כבר לא צריך ללכת לספריות. כיום הידע נגיש, ונוצרת חוויית לימוד אחרת. אנחנו יכולים ללמוד על שואה ועל תקומה כמה שנרצה, אם רק נרצה, ולכן הדגש הוא על יצירת עניין וסקרנות - ואלה לא נוצרים בלמידה ובשינון למבחנים. הדגש החדש צריך להיות על חוויית הלמידה, והרפורמה מתיימרת ליצור אותה. חובת ההוכחה עליה - אבל זה צעד בכיוון הנכון.

בואו נודה באמת: שיטת הלימוד של מדעי הרוח צריכה לעבור עדכון תוכנה, ויפה שעה אחת קודם.