אחד מנכסי הרוח של התלמוד הוא תרבות מחלוקת מפותחת. רבי יוחנן, שהביא את ריש לקיש מראשות ארגון פשע לבית המדרש, ביכה את חברו ומת משום שלא מצא מי שיחלוק על עמדותיו. שיטתם של בית הלל ניצחה את בית שמאי, משום שהם הזכירו בכל פעם את עמדת יריביהם לצד עמדתם, ו"לא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין יג).
זכיתי לגדול במשפחה ימנית ולחיות בלב מעוז ימני מובהק. מחלוקת לשם שמיים מתחילה בהבנה אמיתית ובשאלות פתוחות לחברים ולאחים הימנים שלי. הנה כמה מהן, שאני מבקש עליהן תשובה כנה:
האם אין אחריות ראשית לנתניהו כראש הממשלה על שורה של ביצועים כושלים בשנת הקורונה, לצד הצלחת החיסונים? האם אין לו אחריות ראשית לקרעים בחברה הישראלית, להתנגשויות אלימות, לגזענות ולאלימות כלפי ערבים וחרדים ולרדיפה של אנשי שמאל?
איך אפשר להסביר ולקבל שכל יריב פוליטי של נתניהו הוא "שמאל", וכאשר הוא מוביל ממשלה בחלוקה פריטטית זה אחראי וטוב, אך כאשר בנט ולפיד מתכננים לעשות את זה זו "ממשלת שמאל מסוכנת"?
האם אפשר לקבל את תזת "ישראל השנייה" המזוהה עם נתניהו, כאשר 40 שנות ליכוד ו־15 שנות נתניהו העמיקו פערים בין פריפריות למרכז גיאוגרפי בישראל? כאשר העשירים הולכים ומתעשרים והעניים הולכים ומתענים? כאשר מאות אלפי מצביעי ליכוד בפריפריות לא יצאו להצביע מעומק הניכור והפגיעה הכלכלית־חברתית?
האם נוחה דעתך ביחס לאישומים של נתניהו, ראש הממשלה שלנו, בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים? בבקשת מתנות במאות אלפי שקלים? בלחצים על אמצעי תקשורת לסיקור מחמיא ולהכפשת יריבים פוליטיים (בעיקר מהימין)?
האם אתה מאמין באמת ובתמים שייתכן שמאות עובדי מדינה מסורים, משטרה, פרקליטות ובתי משפט, יצרו קנוניה אדירת ממדים וחשאית כדי להפליל את נתניהו? שאנשי הימין שהוא מינה, כמו אלשיך ומנדלבליט, רוצים את רעתו ו"תפרו" לו תיקים?
לאן אנחנו יכולים וצריכים לקחת את הסכסוך הישראלי־פלשתיני? איך אפשר להגדיר את מלחמת 20 השנה בעזה, אם לא כישלון של ממשלות ישראל, ובעיקר של נתניהו עצמו? לאן ייקחו אותנו המשך הכיבוש והשליטה הצבאית ביהודה ושומרון?
האם אתה מקבל את התזה ש"אין מלבד נתניהו"? שנתניהו, ורק הוא, יכול להנהיג את ממשלת ישראל? שישראל שקמה, שגשגה וחגגה 73, ורבים מבנותיה ומבניה הגיעו להישגים עצומים, לא יכולה להצמיח מנהיג מלבד זה שמכהן כבר 12 שנים רצופות ועומד לדין?
איך והאם אתה עומד מול האשמות של תומכי שמאל ומנהיגיו ב"בגידה" מסוכנת, כפי שאני מתאמץ וחושב שצריך לעמוד כל איש שמאל בפני האשמות של אנשי ליכוד, וימין כמכלול, בטיפשות ובסיכון הדמוקרטיה?
מניסיון אני יודע שהתשובות מגוונות ופעמים רבות מפתיעות. כפי שהראה פרופ' דן בר־און במחקריו, יש נטייה לכל מחנה, בכל נושא, לראות את המגוון בתוכו ולראות את הצד השני כמונולית אחיד. אין תשובות נכונות, אבל יש אמת בעולם. הקשבה לתשובות לאתגרים הללו, ולרבים אחרים, יכולה להניב הבנה ואף הסכמות פוליטיות בבניית מהלכים פוליטיים אפקטיביים לטווח ארוך.
שאלות לחבר ימני
אבי דבוש
מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".