לא פחות מ־300 מיליון שקלים, זה הסכום שאותו השקיעו ממשלות אירופה במצטבר בחמש השנים האחרונות בארגונים ישראליים בעלי מטרה פוליטית. תחומי ההשקעה נבחרים בקפידה, והם נוגעים בחיינו ובנימי נפשנו, תוך בחישה בסוגיות ליבה בחברה הישראלית. זר עשוי לא להבין, כי מדובר בהרבה כסף, בחוזים משפטיים בשפות זרות ובהרבה שפה מכובסת. אבל כשמפזרים את הערפל, מגלים את קופת השרצים.
כשפותחים את תיק אירופה, מגלים לאן נותבו מאות המיליונים הללו וכמה הם משפיעים פה על המציאות השברירית ממילא. קחו לדוגמה את הנושא האקטואלי ביותר - בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ממשלות אירופה מממנות הן את הארגונים הפלשתיניים, שהם ראש החץ בהובלת התביעה, והן את הארגונים הישראליים שפועלים ומפיקים דו"חות שנועדו להכשיר את החקירה ולספק לה חומרי גלם. בין הארגונים הישראליים תוכלו למצוא את בצלם, יש דין, שוברים שתיקה ועדאלה.
אבל האג לא לבד. ממשלות אירופיות מתעסקות פה משום מה גם בעתירות נגד הריסת בתי מחבלים, צעד הרתעתי שנועד למנוע פיגועים. בשנת 2018 לבדה העבירה ממשלת שווייץ כמיליון שקלים לארגון ישראלי כדי שזה יסכל את הריסת בתי המחבלים שרצחו את רזיאל שבח, עדיאל קולמן, סמ"ר רונן לוברסקי ואחרים. מענק אחר של האיחוד האירופי נועד לקשור את ידיהם של חיילי צה"ל בפעילות מבצעית ולמנוע כניסה לבתי פלשתינים, ולעזאזל הביטחון שלכם. ממשלת שווייץ שופכת מיליונים כדי לחשוף את הארכיונים הביטחוניים של ישראל, האיחוד האירופי מפעיל עמותות בירושלים כדי לשמר את הזהות הפלשתינית של העיר ולוודא ש"רשות העתיקות הישראלית לא מרחיבה את עבודות השחזור שלה", גרמניה משקיעה בהנצחת מורשת ה"נכבה" ודנמרק עסוקה ברדיפת ישראל כמדינת אפרטהייד מסוכנת. זה רק קמצוץ מהפרויקטים. בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב אירופאי ומתגלגל מצחוק.
הפרקטיקה ידועה: ארגון או ממשלה אירופיים מסמנים מטרה, הממשלה האירופית מעבירה מענק שמן, הארגון פועל בישראל ומחוצה לה ובסוף חוזר לממשלת האם, לדווח. כסף ממשלתי שונה מכסף פרטי. הוא הרבה יותר מכסף; הוא חסות של מדינה, על כל הכוח שמשתמע מכך.
לקראת הבחירות הרביעיות כדאי לדבר על אותם 300 מיליון ונתיבי ההשקעה שלהם, ולשאול: איך דבר כזה לגיטימי בישראל? האם ישראל היתה מעזה לעשות דבר כזה באירופה? במדינות כתיקונן יש חוק וסדר, יש דרכים דיפלומטיות לפעול. כשישראל רצתה למחות על חוקים שהגבילו ברית מילה ושחיטה כשרה באירופה, היא עשתה זאת באופן דיפלומטי גלוי, לא מימנה ארגונים גרמניים ופולניים שיפעלו נגד ממשלותיהם.
האירופאים צוחקים עלינו. הם עושים את זה כבר שנים, ומשום מה נבחרי הציבור שלנו, בואכה הפקידות הבכירה, משקשקים מפחד ולא רוצים לעצבן את היבשת הגדולה. מכון המחקר NGO MONITOR אוגר ומנגיש את הנתונים, הכל גלוי ולא עושים דבר. הנה היעד לחברי הכנסת הבאים: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ההתערבות הממשלתית האירופית בדמוקרטיה הישראלית. כי חיכינו כבר יותר מדי שנים.