הערב, אחרי המשחק מול בית"ר ירושלים, צפויה מכבי ת"א לעבור את מכבי חיפה בטבלה ולתפוס את המקום הראשון בליגת העל. מדהים, אבל אם זה יקרה (ורוב הסיכויים שזה יקרה), זו תהיה הפעם הראשונה העונה, שני מחזורים לסוף הליגה הסדירה, שהאלופה מקדימה את חיפה. נרוץ-נרדוף-נשיגה, כמו בשיר האליפות של מכבי נתניה עם שלמה ארצי לפני 50 שנה.
לפני חודשיים זה נראה כמו טיול של חיפה לכתר ראשון אחרי עשור, וכרגע המטוטלת היא בכיוון של אליפות שלישית ברציפות לצהובים. וואו, אולי בדרך לחמישייה של הפועל פ"ת לפני 60 שנה. חיפה מאוכזבת מאוד, אבל בסופו של דבר, אם לא תדע לנצח את מכבי ת"א במפגשים ביניהן העונה (נותרו לה עוד שניים בפלייאוף), תואר האליפות לא יגיע לה, והעונה עלולה להסתיים ב-7 פור לתל-אביבים.
מה שמדהים, שבמפגש הערב בית"ר היא סטטיסטית שלא אמורה להפריע, כמו ק"ש, חדרה או כפ"ס. המהמרים יאפשרו לה הערב אולי 10-5 אחוזי סיכוי לנצח, ועוד 15-20 להוציא נקודה. הכסף הגדול, מסעות הרכש, הכוונות הטובות וסיפורי העלי בבא של חוגג, לא מונעים מבית"ר להיות בינתיים לחוכא ואיטלולא. ניצחון על מכבי ת"א נתפש כרגע בגדר מדע בדיוני.
היתרון של מכבי ת"א על מכבי חיפה הוא ביכולת להתאושש מקושי. גם כשהיא בפיגור, היא תדע לצאת מזה. חיפה לעומת זאת חטפה שער ראשון מפ"ת חצי שעה לסוף, והתפרקה. גיא לוזון הגזים כשאמר שהיה צריך להיגמר חמש, אבל הגזים מעט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
