הו, טיבי, שברת לשמאל את הלב

ליבם של כמה אנשי שמאל־ליברלים נשבר השבוע, כשח"כ אחמד טיבי התראיין בערבית והתבטא נגד להט"בים. בעברית טיבי יודע להיות מתוחכם וחמקמק, אבל אל הבייס צריך לדבר ברור. ואכן, טיבי דיבר ברור מאוד. "אנחנו נגד קידום תופעת הלהט"בים", אמר, והבהיר שבחוקים להט"ביים כל סיעת תע"ל תצביע נגד. כדוגמה הביא חוק ש"הציע אותו ח"כ הומו מיש עתיד", החוק של "הורה 1, הורה 2", והגדיר אותו כ"הצעה פרובוקטיבית". הוא אפילו לא טרח לנקוב בשמו של ה"ח"כ ההומו", הלוא הוא יוראי להב הרצנו. טיבי גם הבהיר שהוא נגד מצעדי גאווה ו"כניסתם לבתי הספר לקדם את הקהילה שלהם". 

אוי טיבי, חביב השמאל, התקווה לשותפות יהודית־ערבית. זה אכן שובר לב. טיבי השנון והחרוץ, שאיכשהו מצליח לסובב כל נושא בחוכמה לטובתו. אמנם טיבי לא הגיע לדרגת איימן עודה ברמת האהדה, אבל הוא לגמרי מחליק בגרון השמאלני־ליברלי. לא כמו סמוטריץ' המוקצה, ה"הומופוב המסוכן והקיצוני".

אגב, גם ח"כ עודה לא לוחם גדול למען שוויון להט"בי. הוא מתחמק באלגנטיות אסרטיבית כל עת שנשאל על כך, אם כי משום מה המראיינים במדינתנו לא נלהבים לשאול אותו על עמדתו בעניין. בטח לא באותה התלהבות שבה הם מטיחים וחופרים בנושא עם סמוטריץ', בן גביר ואחרים. לאן נעלם עודה, ראש הרשימה המשותפת, אחרי התבטאויותיו של טיבי בסרטון שפורסם? האם יאיצו בו להתנער ולגנות את טיבי, כפי שדרשו מבנט ומשקד לגנות את סמוטריץ', כשהיו יחד באותה רשימה? 

השבוע אמר יו"ר מרצ ניצן הורוביץ שהם "יוצאים נגד גזענים והומופובים בלי קשר לדת שלהם". והמשותפת? "צריכה להיות חלק מהממשלה הבאה". גם בגזרת יאיר לפיד נרשמה דממה מדאיגה. תזכרו את זה כשהם שוב ילרלרו לנו על סמוטריץ'.

המראיין היחיד שחפר עם טיבי בעברית על הנושא הלהט"בי, ואף זכה לתשובות זועפות, היה רוני קובן. "מגיע ערבי ושואלים אותו שאלות של צפון תל־אביבי", נזף בו טיבי אחרי שההתחמקות הרגילה לא צלחה, "האג'נדה של צפון תל אביב לא תופסת בטייבה". גם חוק ההמרה, לדידו של הרופא טיבי, הוא חוק צפון תל־אביבי ועניין פנים יהודי, ולכן לא טרח להצביע בעדו.

תודו שבעברית ההומופוביה של טיבי נשמעת יותר טוב מאשר בערבית. לו רק היו שואלים אותנו, היינו חוסכים להם את שיברון הלב ומגלים להם שהדיבור הכפול הוא מנהג קבוע אצל טיבי. מי שהיה יועצו של ערפאת כשזה עודד ילדים לפוצץ אוטובוסים, טוען היום שהיה בתפקיד "בתקופה של דיאלוג, בניסיון לשבור סטריאוטיפים", כי בסך הכל רצה לקרב בין הצדדים. ובערבית? מספיק להיזכר בנאום מפורסם שלו מרמאללה, מ־2011, שבו הוא מתאר את השאהיד כ"שיא התפארת" ומוסיף: "ברכות לשאהידים שלנו ושלכם בתוך הקו הירוק, אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים". מי שטיפח באוסלו את אשליית הפלשתיני שוחר השלום שהתפוצצה לנו ברחובות, מטפח היום את אשליית השותף הליברלי. אבל הטיבי הוא אותו טיבי, והשמאל הוא אותו שמאל.