בימים שבהם נתקל האזרח הממוצע באזהרות משטרתיות יומיומיות על אודות הקנסות אשר יושתו על ראשם של מפירי הגבלות הקורונה, נראית ידיעה חדשותית טרייה על אודות אכיפה משטרתית מוצלחת כחסרת חשיבות ונטולת עניין ציבורי. למרות זאת, אל כותרות העיתונים התגלגל, לפני שבועיים, מעשה פשיטתם החלוצי של כוחות משטרה על בית בושת בחדרה וקניסתו של עבריין ציוני ראשון בהתאם לחוק "איסור צריכת זנות" שאושר ביום האחרון של שנת 2020.
אמנם בימינו עצם אישורו של חוק, שלא לדבר על יישומו, הוא בגדר בשורה אשר אינה מובנת מאליה, אולם נדמה כי חשיבותה של הידיעה נובעת מחדשנות הכרוכה בענישה עצמה. בישראל 2021 סנקציות חוקיות המופעלות כנגד זנאים אינן נתפסות כחובה מוסרית, והרתעתם של צרכני זנות פוטנציאליים מניצול מיני עתידי של נשים מוחלשות עדיין מעוררת השתאות ופליאה. למרבה המבוכה, עדיין נותרו בעולמנו איים חברתיים שבהם יכולה זנות להיחשב כלגיטימית. למרבה הבושה, הוליווד ותאומותיה האירופיות הן איים כאלה.
הדימוי התרבותי המציג אישה הבוחרת לסחור בגופה בדעה צלולה עתיק, כידוע, כימי העולם עצמו. ממרים המגדלית ועד "משחקי הכס" משווקות יצירות אמנות את הדימוי הפופולרי של היצאנית המאושרת, זו המפעילה שיקול דעת בבואה למכור עצמה לכל המרבה במחיר והיודעת להפגין עצמאות משעה שהיא מואסת במשלח היד שאליו הגיעה מרצונה החופשי. כך, למשל, חייה של גיבורת הסרט "לילות כביריה" שביים פדריקו פליני, זונה טובת לב, אינם מורכבים מסדרה אינסופית של מפגשים מינים אקראיים ומנוכרים, אלא מחיפוש אחרי אהבה רומנטית וחמימות אנושית. חיוכה העצוב של השחקנית ג'ולייטה מאסינה בסצנת הסיום, שבה חוזרת כביריה אל חייה העלובים, העצים את הדימוי התרבותי של הזונה כחלק רצוי ובלתי נפרד מן המארג החברתי של החברה המודרנית. גלגוליה הקולנועיים הנוספים של כביריה העידו על עוצמת חלחולו של דימוי זה אל התרבות העכשווית, אך גם הם עומדים בצל הנזק שחוללה "אישה יפה" לפני 30 שנה.
יותר מכל סרט אחר ומכל מוצר פופולרי אחר, אחראי סרטו של גרי מארשל לדימוי המופרך של הנשים המצויות בזנות. הופעתו השכיחה על מסכי הטלוויזיה מעידה כי גם בתקופתנו הוא נתפס כקומדיה רומנטית קלאסית שעל תמונת עולמה, מהלכיה העלילתיים וערכיה ניתן ורצוי להתרפק. העיניים המצועפות מסתירות, כנראה, מהצופים ומהצופות המרובים את העובדה כי במרכז הסרט עומדת מערכת יחסים בין קליינט עשיר לזונה חסרת כל. הניסיון להציג קשר לא שוויוני זה כמבוא לאהבה נצחית אמור לגרום לאי נוחות ברורה לכל היודעים דבר או שניים על המחיר הגופני והנפשי שמשלמות תואמות ג'וליה רוברטס במציאות החוץ־הוליוודית, על אודות הקשר הישיר בין פגיעה מינית להידרדרות לחיי זנות, על אודות חוסר המוצא שאליו נקלעות אלה הנאלצות למכור את גופן ואת הנזק הבלתי נמנע לנשמתן.
את הצלחת הסרטים אין לתלות רק בהיותם תוצר של יצירה גברית. אחרי "אישה יפה" הולכות שבי צופות רבות. אולי בשל כך גורם יישומו המוצדק של החוק להרמת גבה קולקטיבית. דווקא בשל כך הוא נחוץ לנו במיוחד.
