גם בצד השני יש הצבעה שבטית | ישראל היום

גם בצד השני יש הצבעה שבטית

כבכל בחירות, מנסים עיתונאים, פרשנים ומומחים לפענח את סוד ההצבעה השבטית של תומכי הליכוד. הנחת המוצא היא שה"ביביסטים" הולכים כעיוורים אחר מנהיגם, בעוד "הציבור הכללי" מצביע באופן רציונלי ואינדיבידואלי יותר. האמת רחוקה מכך. החיבור בין הימין למזרחים הוא אמנם אובייקט מחקר פופולרי וסוחף, אולם הנטייה להתמקד רק בו מסתירה את התופעה המקבילה והחזקה לא פחות: נטייתם השבטית המובהקת של אשכנזים חילונים למרכז־שמאל.  

ניתוח תוצאות סקרי ה־ESS (סקר אירופי חברתי) שנערכו בישראל בשנים האחרונות והקיפו אלפי מרואיינים, מציג תמונה מאירת עיניים. מאחר שזה אחד הסקרים היחידים המתחקים אחר מוצא עדתי שלושה דורות אחורנית, ניתן לראות קבוצות אתניות שונות ואת ההבדלים ביניהן. בקרב הקבוצה ה"אשכנזית", 56% מגדירים עצמם כחילונים ו־18% כמסורתיים (והשאר דתיים או חרדים). מבין ה"מזרחים", לעומת זאת, רק 22.5% מגדירים עצמם כחילונים ו־49.2% כמסורתיים (והשאר כדתיים או כחרדים). ההבדלים בין "חילונים" ל"מסורתיים" אולי לא נראים דרמטיים, אולם כשהם משתלבים עם זהות אתנית ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים, מתגלות שתי קבוצות בעלות זהויות פוליטיות מובחנות ושקולות בגודלן: חילונית־אשכנזית מול מזרחית־מסורתית. 

מהם דפוסי ההצבעה בתוך כל אחת מהקבוצות האלה?  מקרב הקבוצה האשכנזית־חילונית הצביעו לגוש המרכז־שמאל בבחירות 2015 (יש עתיד, מרצ והמחנה הציוני) 80.8%. שבט או לא שבט? לעומתם, מקרב המזרחים־מסורתיים הצביעו 73.6% לגוש הימין והחרדים. 

ב"נאום השבטים" המפורסם מ־2015 תיאר הנשיא ראובן ריבלין חברה הנחלקת לארבעה שבטים נפרדים - חילונים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים - ואת הנתק הגובר ביניהם. דפוסי ההצבעה של אותם "שבטים" מחזקים תפיסה זו של חברת שבטים. אולם דומה כי בתוך מה שריבלין כינה "השבט החילוני",  מתקיימים בפועל שני תתי־שבטים גדולים - האחד אשכנזי, חילוני, בעל אוריינטציה פוליטית שמאלית, והשני מזרחי, מסורתי, עם אוריינטציה פוליטית ימנית. רק התבוננות מפוכחת על שתי הקבוצות הללו תאפשר הבנה טובה יותר של זהויות פוליטיות ונטיות אידיאולוגיות בחברה הישראלית.  

נתוני ההצבעה מלמדים אפוא שהבחירות הפוליטיות של ישראלים הן במידה רבה נגזרת של האתניות ומידת הדתיות שלהם, והעיקרון הזה חל גם על הקבוצה המייצגת יותר מכל את הליברליזם האינדיבידואלי. במילים אחרות, השבטיות אינה פוסחת גם על המצביע האשכנזי־חילוני. 

בבחירות הקרובות מתקיימת לפי הסקרים תופעה מעניינת - הסקרים מעידים על היחלשותו של המרכז־שמאל (פחות מ־30 מנדטים, לא כולל הרשימה המשותפת). כניסתם של בנט וסער למרכז הבימה הפוליטית ומיצובם כקונטרה לנתניהו, מסיטים קולות מהמרכז־שמאל לכיוון הימין הקשה, שבגלל מיצובו מול נתניהו נתפס כמרכז־ליברלי. מסקרן יהיה לראות את ההתפלגות האלקטורלית של השבט האשכנזי־חילוני ולעקוב אחריה לאור התפתחות זו. 

נטלי לוי היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת התחום הרעיוני במכון שחרית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר