מדי בוקר בשבועות האחרונים מוציא דוברו של שר הבריאות יולי אדלשטיין הודעה לציבור, שמתהדרת, ובצדק, במבצע חיסוני הקורונה המצליח בקנה מידה עולמי. מבצע זה הוא האמצעי המרכזי, גם אם לגמרי לא היחיד, כדי לנסות ולהתמודד בהצלחה עם המגיפה הקטלנית הערמומית, שגרמה כבר ליותר מ־4,300 קורבנות בישראל, לאלפי חולים קשים, ולפגיעה כלכלית וחברתית במיליוני אזרחים.
כל אותם אלפי קורבנות הקורונה, כולל עשרות המתים מדי יום מהמגיפה, העומסים הקשים מאוד במחלקות הקורונה, שפוגעים מאוד בסיכויי ההחלמה של החולים, והתלונות הקשות של רופאים, מנהלים ובני משפחה על התנהלות משרד הבריאות ובתי החולים - כל אלו אינם מוזכרים בהודעות ולו ברמז. והשתיקה הפומבית הזו של אדלשטיין והנהלת משרד הבריאות מול עשרות המתים ביום ואלפי החולים החדשים היא נוראית ובלתי נסלחת. היה מצופה מאדלשטיין שאת ההודעה היומית שלו יוציא מדי יום ממחלקת קורונה אחרת שבה מתנהל הקרב המדמם במגיפה.
בד בבד עם מבצע החיסונים שמשרד הבריאות חוזר ומתהדר בו (עד אמש כבר חוסנו 2.5 מיליון ישראלים במנה הראשונה וקרוב למיליון ישראלים במנה השנייה) מכה הגל השלישי של המגיפה בישראל, והפעם, עוד יותר מהגלים הקודמים, גם בצעירים ובנשים הרות, שכמה מהן מאושפזות במצב קשה מאוד בבתי החולים. במשרד הבריאות מעריכים כי המוטציה הבריטית, שהגדילה את ההדבקות וכנראה גם את התחלואה הקשה מאוד, היא אחת הסיבות המרכזיות להתמשכות הגל השלישי הקשה והקטלני מאוד בישראל, כמו גם במדינות רבות בעולם, כולל ארה"ב, בריטניה, גרמניה ועוד.
ישראל מובילה בחיסון האוכלוסייה, אבל מרבית הרופאים מעריכים כי יחלוף זמן רב - חודשים ואולי הרבה יותר - עד שנשיג אפקט אמיתי וממשי של "חיסון עדר", שבו מרבית האוכלוסייה מחוסנת ובכך ניתנת הגנה משמעותית מאוד מפני הידבקויות ומחלה קשה. יש לזכור כי בינתיים לא ניתן לחסן כמעט 2 מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 16 (לעת עתה אין כל ממצא על מחקרים בגילים אלה), ויש עדיין קבוצות אוכלוסייה שלא ממהרות להתחסן. הדבר בולט בקרב חלק מהערבים הישראלים, החרדים, ואפילו חלק מהצוותים הרפואיים והסיעודיים, שאצלם היה מצופה להתחסנות של מאה אחוז.
עד אז יש הכרח וחובה להמשיך לשמור על הגבלות הקורונה וגם להפעיל סגרים מתמשכים כדי להציל מאות ואלפי ישראלים מהמחלה הקשה וממוות. לפי מספרי ההדבקות, התחלואה והתמותה היומיים בישראל, את הסגר הנוכחי אסור לסיים במוצאי השבת הקרובה, גם אם יש, שוב, לחצים פוליטיים, חלקם פופוליסטיים וחסרי אחריות מצד שרי ממשלה, לצאת מהסגר ולחזור מהר לשגרה ולא משנה מה יהיה המחיר בחיי אדם. יש מדינות רבות, מתקדמות ונאורות, שבהינתן נתוני המגיפה כעת בישראל היו ממשיכות בסגר מהודק עוד שבועות רבים, ובכל מקרה לא מעזות לסיים אותו בנתונים הנוכחיים.
בסגר הנוכחי הנהלת משרד הבריאות לא מציבה במכוון בגלוי את התמרורים לציבור על חומרת המצב (למשל, מהם בדיוק התפוסות/עומסים בבתי החולים המחייבים כניסה לסגר או הידוקו), וחמור ובולט מכך - המשרד נמנע במכוון מלהציב מטרות מספריות קונקרטיות בבלימת המגיפה (כמו מספרי מאומתים חדשים ליום, מספרי חולים קשים, מספרי מתים ועוד) שיאפשרו את היציאה מהסגר. בינתיים יש לקוות שהסגר לא יסתיים יום אחד לפני שתהיה ירידה חדה, מתמשכת ועקבית בהתפרצות המגיפה, כדי שנוכל כבר להפסיק לספור מדי יום את המתים החדשים מקורונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו