יותר מתרגיליו הפוליטיים המתוחכמים של גדעון סער או נאום ה"אני מאשים" המטלטל של מי שהיה מהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, האירוע הפוליטי המכונן של השבוע היה דווקא ראיון שהעניק ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה לבן כספית ולינון מגל ב־103FM. פרוש הצהיר כי יהדות התורה תמליץ על נתניהו לראשות הממשלה, אולם המראיינים לא הרפו: "מה יקרה אם נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה?" לאחר התפתלויות ומאמצי התחמקות הודה פרוש: "אם ביבי לא יכול להרכיב ממשלה, אנחנו נלך לאבדון? למדבר אופוזיציוני?", והוסיף: "ממתי סער היה פסול אצלנו?"
באבחת אמירה אחת קבר סגן השר (כמעט) סופית את ה"גוש", מודל פוליטי מבריק ששירת את נתניהו נאמנה והוכיח את עצמו פעם אחר פעם, החל מבחירות 2009, כשהצליח באמצעותו לטרפד את ניסיונותיה של ציפי לבני והקים ממשלה בראשותו.
עם פיזור הכנסת קבע נתניהו כי "לכל אחד מהפוליטיקאים הללו (בהתכוונו לסער ולבנט, ד"ר) - הדרך היחידה שלהם להקים ממשלה היא באמצעות חבירה ללפיד ולשמאל. אין להם דרך אחרת. הדרך היחידה להקים ממשלת ימין על מלא זה להצביע רק לליכוד. זה פשוט עניין של מתמטיקה". האומנם?
שלוש פעמים בשנתיים האחרונות ניסה נתניהו להקים ממשלת ימין, ובשלושתן כשל. בשתי מערכות הבחירות הראשונות לא הצליח כלל להקים ממשלה ובניסיון השלישי הצליח להקים ממשלת מוטציה פריטטית משונה, שבוודאי תיזכר בדפי ההיסטוריה כממשלה הקצרה, הכושלת והבזבזנית בתולדות ישראל.
הסבירות שדווקא כעת, בעיצומו של משבר הקורונה, כשלפי כל סקרי דעת הקהל כ־60 אחוזים מן הציבור (כולל חלק ממצביעי הימין) סבורים שהממשלה כשלה קשות בניהול הקורונה, יצליח נתניהו להביא את 61 המנדטים הנכספים, משתווה כמעט לסיכוי שנקום מחר בבוקר לעולם חדש נקי מקורונה.
גם הפסילה של נתניהו את "לפיד ומפלגות השמאל" והניסיון להופכן ללא לגיטימיות היא אבסורד, לאור העובדה שנתניהו עצמו ישב בממשלות עם אותן מפלגות. ב־2013 מיהר לחתום הסכם קואליציוני עם ציפי לבני, שעמדה אז בראשות "התנועה", ובנוסף עם לפיד שכפה עליו להכניס את בנט ("ברית האחים"). ברק, מופז, עמיר פרץ, גנץ, ניסנקורן - כולם היו שותפיו.
מהגוש המפואר נותרו רק שאריות. ליברמן פרש מהגוש ועמד בהבטחתו לא לשבת עם נתניהו. בנט, שדווקא גילה נאמנות, ננטש בצד הדרך עם הקמת הממשלה הפריטטית, ואינו רואה עצמו מחויב עוד לגוש או לנתניהו על פי הצהרתו. אמירתו הכנה של פרוש מיהדות התורה סתמה כמעט לגמרי את הגולל על שאריות הגוש. נותר רק דרעי. דרעי אמנם הצהיר שיישב רק עם ביבי, אבל כלל לא מופרך להניח ש"הלכת פורוש" תחול גם עליו. או בלשונו של ינקי דרעי, בקלטת שנחשפה בחדשות 12, "כולנו יודעים שבסוף נשב באיזו ממשלה שצריך".
הנחת היסוד שנצרבה כה עמוק בתודעה הישראלית, שלפיה נתניהו הוא האלטרנטיבה השלטונית היחידה בימין, כבר לא עומדת במבחן המציאות ולא במבחן המתמטיקה הפשוטה. נכון לעכשיו, על פי כל הסקרים, הסיכוי של סער להקים ממשלה יציבה עם רוב ימני גדול בהרבה מהסיכוי של נתניהו להקים ממשלה כלשהי. פשוט עניין של מתמטיקה.
