אמסלם, עשה סדר בסוגיית המינויים

קרב המכתבים בין שר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, לבין המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, על רקע כוונתו של אמסלם לשנות את שיטת בחירת הדירקטורים לחברות הממשלתיות ולבטל את "נבחרת הדירקטורים" (מאגר המועמדים), העלתה לסדר היום את סוגיית המינויים בשירות המדינה. מדובר בוויכוח ישן - והוא עודנו פתוח.

בהחלטה מספר 3560 של הממשלה מ־19 באפריל 2005, ביוזמתה של ציפי לבני, אז שרת המשפטים ממפלגת קדימה, הוקמה הוועדה לעניין מינוי וכהונה של משרות בכירות בשירות המדינה. חברי הוועדה היו נציגים מהאקדמיה, מהמערכת המשפטית ומנציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. גם כותב שורות אלה הוזמן לדיוני הוועדה. 

ההתלבטות היתה בין הגישה הממלכתית לגישה התנועתית. הראשונה מבקשת לקדם את המינהל הציבורי בישראל כשירות מדינה בעל אופי ממלכתי מקצועי וא־פוליטי. זו גישתה של דינה זילבר היום. לעומתה, הגישה התנועתית, שמייצג בימים אלה השר אמסלם, רואה את הפוליטיקאי כשליח ציבור, ומכאן שלגיטימי שיגשים את מצעו ותפיסותיו הערכיות באמצעות מינוי אנשים הנאמנים לדרכו, נוסף על התאמתם המקצועית. בל נטעה: גם הגישה התנועתית שוללת על הסף מינוי בלתי מקצועי, אלא שבהתלבטות בין שני מועמדים מקצועיים, הגישה התנועתית תעדיף את המועמד שהפוליטיקאי מבקש לקדם. 

במשך כמה חודשים הוועדה היתה תקועה, עד שלבסוף עבודתה ירדה לטמיון. כותרות העיתונים בישרו באותם ימים כי עו"ד מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, מנסה לקדם הצעת חוק משלו למינוי בכירים. 

חוקרי מינהל ציבורי העוסקים בניתוח ובביקורת של המערכת הביורוקרטית בישראל, מצביעים על כך שלמנגנון המבצע עוצמה רבה, הולכת וגדלה, בתהליך עיצוב המדיניות ויישומה. יש המרחיבים וטוענים כי במשך השנים טיפחו הגופים הביורוקרטיים קשרים ישירים והדוקים עם לקוחות ועם קבוצות אינטרסים, ללא שירותי התיווך של המפלגות. יתר על כן, הניסיון של קובעי המדיניות להוביל שינויים נתקל במוגבלותם של המוסדות הקיימים ביישוב סתירות מבניות במערכת השלטונית; בוויכוחים אינספור על סמכויות; בהיעדר מערכת הגדרת תפקידים ברורה; בהיעדר מערכת ענישה הולמת, ובעיקר - בבריחה מאחריות. סקרי ביצועי המגזר הציבורי בישראל מעלים באופן עקבי כי הציבור מוסיף להביע שביעות רצון נמוכה מהשירותים הניתנים לו על ידי המדינה וסוכנויות המשנה שלה. 

קל להבין מדוע ניצתה כעת מלחמת חורמה בין אמסלם, כנציג הפוליטיקאים, לבין זילבר, נציגת הביורוקרטים. אך אין מנוס מקיום דיון באמצעות ועדה ציבורית חדשה לבחינת סוגיית המינויים בשירות המדינה, ברוח המלצות ועדת דרור, שקראה ב־1989 למצוא דרך שתבטיח הגנה על המקצועיות ועל האוטונומיה העניינית של המינהל, מבלי לפגוע ביכולת השר לקדם את המדיניות שלשמה נבחר. דרישתו של אמסלם לגיטימית ברוח גישת התנועתיות, אבל אם הוא מבקש לבטל את נבחרת הדירקטורים, ראוי שיעמיד חלופה לדיון.

פרופ' עו"ד אסף מידני הוא דיקן ביה"ס לממשל וחברה, האקדמית תל־אביב יפו, ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה