התחלואה מסוכנת הרבה יותר מהחיסון, שפותח בקפדנות

בימים אלה נערכת מערכת הבריאות למבצע החיסון הגדול והמורכב ביותר בתולדותיה. המספר הרב של החיסונים הצפויים להגיע בקרוב לישראל, יאפשר, בין השאר, את חיסון האוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר.

בתוך כך, סקרים שנערכו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז הרפואי לגליל, הראו ש־52 אחוזים מהציבור ו־40 אחוזים מהצוותים הרפואיים חוששים להתחסן בשלב הראשון. לעומת זאת, 97 אחוזים מהצוותים המטפלים בחולי הקורונה מבקשים להתחסן מייד. אין ספק שרצונם של אנשי הצוות הרפואי להתחסן נובע מניסיונם בטיפול בחולי קורונה. 

מנגד, החשש בקרב הציבור הרחב מפני החיסון נובע מהיעדר ידע ומהתחושה שהוא פותח במהירות, בלחץ שהשפיע על פרופיל הבטיחות. המציאות שונה לחלוטין. פיתוח חיסון במהלך המגיפה יצר הזדמנות וסייע לבחינת בטיחות החיסון. המטרות המרכזיות בפיתוח חיסונים הן בטיחות ויעילות.

לשם כך כל חיסון נבדק במודלים בבעלי חיים, ובהמשך בבני אדם בשלושה שלבים. בשלב השלישי התגובה נבחנת בעשרות אלפים מתחסנים - חלקם מקבלים את החיסון וחלקם דמה (פלצבו). בשלב זה אפשר לבחון גם את הבטיחות וגם את היעילות במניעת הדבקות על ידי השוואת מספר החולים בקבוצת המחוסנים לעומת הפלצבו. 

הסיבה המרכזית ליכולת של החברות לפתח חיסונים בזמן כה קצר היא ההתגייסות של המערכות הרגולטוריות, לרבות ה־FDA, שעקבו באופן צמוד אחר שלבי הפיתוח. על פי ההערכות, החיסון של פייזר יהיה הראשון שיקבל את האישור הסופי של ה־FDA. 

משאבים לא היו גורם מגביל. החברות המפתחות תוקצבו ישירות על ידי הממשלות, הן גייסו כוח אדם מיומן ופעלו הן בפיתוח והן בייצור החיסונים. הטכנולוגיה המתקדמת שעמדה לרשותן אפשרה לזרז תהליכים שבעבר נמשכו שנים, וכיום מתבצעים ביעילות ובשיטות מעבדה מתקדמות.

רמות התחלואה הגבוהות בארה"ב, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות אפשרו להגיע במהירות שיא למספר החולים הנדרש לקביעת היעילות. השוואת מספר הנדבקים שקיבלו פלצבו לעומת המחוסנים הראתה יעילות גבוהה מאוד, בין 90 ל־95 אחוזים בדיווח של פייזר ומודרנה, שעימן חתמה ישראל על הסכם לאספקת 10 מיליון מנות חיסון. 

העניין הציבורי בחיסון הוביל לדיווח על אירועים חריגים במיוחד בקרב המתחסנים. אירועים אלה נחקרו על ידי פורום מומחים חיצוני, ולא על ידי החברות עצמן. כל האירועים נחקרו לעומק, ולא נמצא קשר בין קבלת החיסון לאירוע עצמו. באשר לתופעות לוואי ארוכות טווח, מתוכננים מחקר ומעקב אחר המתחסנים בשנתיים הקרובות באותן קפדנות מדעית ושקיפות שאפיינו את הפיתוח עד היום. 

למרות חוסר הוודאות, יש לזכור שתחלואה בקורונה מסוכנת. הווירוס מחדיר לגוף את כלל החומר הגנטי בהשוואה לחיסון המבוסס על חלק מה־RNA. החלבונים שבחיסון משרים תגובה חיסונית נגד הווירוס, אך אין בהם די כדי לחולל מחלה. 

היום תחל בריטניה במבצע החיסונים ותשמש דוגמה לעולם כולו.

מלכת בריטניה הצהירה כי תהיה הראשונה להתחסן מתוך אחריות ומתן דוגמה אישית. דוגמה אישית של נבחרי הציבור וראשי מערכת הבריאות היא הכרח לצורך יצירת אמון בקרב הציבור בכלל, וכמוה כהבעת אמון במערכות הרגולטוריות בעולם המערבי ובישראל ובבטיחות החיסון. 

פרופ' ארנון אפק הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו