הציבור חייב להאמין בחיסונים

בשבועות האחרונים חברות תרופות מובילות מבשרות בזו אחר זו על היעילות הגבוהה של החיסונים שהן מפתחות נגד הקורונה. בד בבד, מתפרסמים סקרים המצביעים על כך שחלק גדול מהציבור, כולל בצוותים הרפואיים, מהסס ואף יימנע מלהתחסן, לפחות בשלב הראשון של החיסון ההמוני. כדי לענות לחששות ולהימנע מפייק ניוז, בחרתי להתייחס לכמה מיתוסים נפוצים על אודות בטיחות החיסון.

המיתוס: "חיסון טבעי מגן יותר מחיסון מהונדס, לכן עדיף לחלות בקורונה ולהתחסן באופן טבעי":

ההחלטה לחלות במטרה להתחסן - מסוכנת. לא ניתן לנבא מי יחלה באופן אסימפטומטי ומי יגיע לטיפול נמרץ. לעומת זאת, המעקב אחר המתחסנים שהשתתפו בשלושת השלבים של הניסויים של החיסונים השונים, לא הראה תופעות לוואי קשות. יעילות החיסונים מגיעה עד ל־95% - תוצאות שאינן נופלות מחיסון טבעי, וייתכן שאף עולות עליו.

המיתוס: "החיסון לקורונה מפותח במהירות רבה ולא עבר את השלבים ההכרחיים, לכן הוא עשוי להזיק".

הזמן הקצר של פיתוח החיסונים נבע בעיקרו מהתקדמות הטכנולוגיה, משיתוף מידע ומתמיכה של ממשלות העולם, שאפשרו לחברות להשקיע בהליכי הפיתוח ללא מגבלות של כוח אדם ומשאבים. שיתוף המידע קיצר את לוחות הזמנים. למשל, המבנה הגנטי של הקורונה פורסם בתוך חודש מפרוץ המגיפה, בהשוואה ליותר מחצי שנה במגיפת הסארס ב־2002.

המיתוס: "בחיסון קורונה מזריקים חלקי חלבון שיש בנגיף, והדבר עשוי לגרום לתחלואה במתחסנים".

החיסונים מבוססים על חלבונים שמקורם בווירוס הקורונה או חלק מהרצף של החומר הגנטי. הווירוס השלם אינו מהווה מרכיב בחיסון, ולכן לא ניתן לחלות בקורונה.

המיתוס: "עדיף לחסן רק את האוכלוסייה שבסיכון, ולהניח לצעירים לחלות באופן טבעי".

המגיפה מתפשטת על ידי הדבקה של כלל האוכלוסייה, כולל צעירים שבחלקם חולים בצורה אסימפטומטית. נדרש חיסון של יותר מ־70% מהאוכלוסייה על מנת ליצור חסינות עדר ולעצור את המגיפה. נוסף על כך, גם אנשים צעירים ובריאים יכולים לחלות באופן קשה, וגם עליהם יש להגן. עם זאת, הצעירים יהיו האחרונים בסדר העדיפות למתן חיסון.

המיתוס: "לא עבר מספיק זמן על מנת לבחון את תופעות הלוואי של החיסונים".

במהלך שלושת השלבים של בדיקת החיסון עקבו החוקרים אחר תופעות הלוואי בקרב המתחסנים. כשהתגלה חשד לתופעות קשות כדוגמת דלקת בעמוד שדרה אצל נסיין בחיסון, הניסוי הופסק מיידית, עד שהתברר שהגורם הוא מחלה ולא החיסון. המעקב אחר הסיבוכים נעשה על ידי גוף מקצועי חיצוני לחברות התרופות. בסוף הליך הפיתוח נדרש אישור של הרשויות בארה"ב, באירופה או בישראל.

החיסונים חדשים, ויתקיים מעקב רב שנים אחר תופעות הלוואי שלהם. אך הדבר נכון גם למי שחלו בקורונה. חלק מהחולים סובלים מתופעות לוואי זמן רב לאחר שהחלימו, כדוגמת עייפות, אובדן חוש טעם וריח ועוד. החשש מחיסון הוא טבעי ומובן, אך האלטרנטיבה לחלות בקורונה מסוכנת יותר. אני קורא לראשי מערכת הבריאות להוות דוגמה אישית ולהתחסן. אמון הציבור תלוי בנו.

 

פרופ' ארנון אפק, משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו