אמש, אחרי לילה ויום מתישים של ספירת קולות, נראה היה שהנתיב של טראמפ לניצחון הולך ומצטמצם. בעיתונות הליברלית התעוררו בזיעה קרה: הולך ומתגשם התרחיש של המקרה הגרוע ביותר, כלומר בחירות שיוכרעו במאבק משפטי ששני הצדדים נערכו לקראתו. האוויר באזורים מסוימים נפיץ. יש חשש לאלימות.
האסטרטגיה של הדמוקרטים לגייס את בוחריהם ולדחוף אותם להצבעה מוקדמת בקלפי ובמעטפות באמצעות הדואר הוסיפה להם כוח, וקירבה אותם להכרעה. כל מדינות המפתח שצפויות להכריע את הבחירות האלה צמודות. ויסקונסין ומישיגן הציגו פער של כמה אלפים בין טראמפ לביידן. אבל צריך לזכור שטראמפ עצמו ניצח בפעם הקודמת במישיגן בהפרש של 10,000 קולות, והפרש גדול יותר בוויסקונסין. התמונה הזאת חוזרת עם יתרון בשלב זה לביידן.
טראמפ הוביל, נכון לשעות הערב אתמול, בפנסילבניה, בצפון קרולינה ובג'ורג'יה. אבל גם ניצחון בשלושתן מביא אותו לקצת פחות מ־270, מספר הקסם הידוע. נראה שאם פנסילבניה לא תיפול בצד של טראמפ, אף על פי שהוא מוביל שם בבטחה, הרפובליקנים יפנו לזירה המשפטית. כמובן, אם זה מה שיפריד בין טראמפ לנשיאות. אתמול בבוקר הצהיר טראמפ כי "אנחנו מנצחים" בכל המדינות שהוזכרו, אבל בגלל הקיפאון בספירת הקולות הוא איים ללכת לבית המשפט.
בכל מקרה, גם אם ביידן מנצח - זהו ניצחון דחוק מאוד על חודם של כמה אלפי קולות. רחוק ממה שמכונה "גל כחול" או "ניצחון סוחף". במקביל נראה שהתוכניות של הדמוקרטים לכבוש את הסנאט השתבשו, ויש סיכוי טוב שהרפובליקנים יחזיקו את הסנאט ברוב דחוק. הדבר הבולט הוא שהכסף הגדול בארה"ב הלך לדמוקרטים. הושקע הון במערכת הבחירות לסנאט בדרום קרוליינה במגמה להעיף את הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם. כ־100 מיליון דולר השוקעו שם מטעם הדמוקרטים - אבל גרהאם החזיק מעמד. כך גם במישיגן ובאיווה ובמדינות רבות אחרות.
וזאת אחת הנקודות המעניינות. הרפובליקנים נחשבו בעבר למפלגת התעשייה וההון הגדול. אבל הכלכלה השתנתה ואיתה הדמוגרפיה המפלגתית. הדמוקרטים שהפכו לסוג של מפלגה סוציאל־רבולוציונרית, המתכננת לחולל מהפכה ריכוזית של כלכלה מתוכננת והעלאת מסים פראית, נתמכת על ידי התאגידים הרב־לאומיים הגדולים. הרפובליקנים תחת טראמפ נתמכים על ידי המעמד הנמוך של הלבנים ואנשי הצוארון הכחול.
פלורידה, שבה יש מיעוט גדול של מצביעים לטינים והרבה יוצאי קובה, היתה אמורה, לפי הסקרים, לעבור לצד של ביידן (יש סקרים שניבאו 4 אחוזים הפרש יותר). הקול הלטיני שכח שהוא אמור להצביע לדמוקרטים והעניק לטראמפ ניצחון סוחף. זה אומר משהו. המיעוטים, כולל השחורים, מגלים סימנים שהם מסרבים להיות מתויגים על פי צבע עור ומוצא גזעי, כפי שכופים עליהם האידיאולוגים של המפלגה הדמוקרטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו