הסקרים לא טעו, הם הטעו

"הסקרים הפסידו" היה צירוף המילים הנפוץ ביותר אתמול בטוויטר ובאולפני הטלוויזיה - אך עם פערים כה משמעותיים בין הסקרים לתוצאות הסופיות, מתגנבת התחושה כי הסקרים לא נועדו לשקף מציאות, כי אם לעצב אותה. ובמילים אחרות: דיכוי הצבעה.

כידוע, שיטת הבחירות בארה"ב מובילה לכך שרק מיעוט מהמדינות נהנות מהזכות להכריע את זהות הנשיא ולעיתים אלפים או עשרות אלפים בודדים של אנשים בפלורידה, מישיגן או אריזונה קובעים מי יהיה מנהיג המעצמה היחידה בעולם. כפועל יוצא, עיקר תשומת הלב ממוקדת באותן המדינות, והסקרים מכוונים אליהן.

כעת שימו לב לפער בין תוצאות הסקרים בחלק מאותן מדינות מפתח ערב הבחירות (ע"פ ממוצע שפורסם באתר CNN) לתוצאות האמת נכון לאתמול בערב - מישיגן: ממוצע סקרים 9% לביידן, תוצאות אמת: 0.9% לביידן; ויסקונסין: ממוצע 9.8% לביידן, תוצאות אמת: 0.7% לביידן; פלורידה: ממוצע 3% לביידן (רק סקר אחד העניק ניצחון לטראמפ), תוצאות אמת: 3.4% לטראמפ; פנסילבניה: ממוצע 6% לביידן, תוצאת אמת (ביניים): 10% לטראמפ; אוהיו: ממוצע - שוויון, תוצאות אמת: 8.2% לטראמפ. 

ברמה הלאומית, הסקרים חזו ניצחון סוחף לביידן בשיעור של 10%, אך אמש הפער לטובת המועמד הדמוקרטי עמד על פחות מ־2%. ישנן דוגמאות נוספות, אך העיקרון ברור: ה"טעויות" במדינות החשובות - לטובת ביידן.

הנתונים המטרידים הללו הופכים לחשודים במיוחד, לאור העובדה כי לפני ארבע שנים נרשמה אחת הפארסות הגדולות בתולדות תקשורת ההמונים: הכישלון המדהד בניבוי הניצחון של טראמפ על הילארי קלינטון. לקראת הבחירות הנוכחיות חזו רבים כי הסוקרים ש"נכוו" ב־2016, העניקו פקטור לטראמפ, ולכן הניצחון של ביידן יהיה בפועל גדול יותר.

תיאוריות אלו התבררו כמופרכות. כפי שציינתי כאן שלשום ("התקשורת הפסידה", 03.11.2020), ביום הבחירות, לטעות לרעת הימין לא פוגע במוניטין, ולכן הסוקרים שכשלו ב־2016 לא היססו ללגלג על מכון הסקרים טרפלגר - על אף שבניגוד להם, הוא הצליח לחזות את הניצחון על קלינטון. כעת הסוקרים "הנחשבים" כשלו שוב - אך הם לעולם לא נדרשים לתת דין וחשבון על כישלונותיהם המדהדים, וגם לקראת הבחירות הבאות יוזמנו לאולפני הטלוויזיה וסקריהם יתפרסמו בעיתונים הגדולים.

המסקנה המתבקשת היא שהכישלון השיטתי של הסקרים אינו טעות תמימה, אלא מניפולציה בעלת השפעה דרמטית על מצביעי ימין שלא להגיע לקלפיות ביום הבחירות. קיים סיכוי גבוה למשל שחלק מתומכי טראמפ בוויסקונסין או מישיגן שהאמינו לסקרים, העדיפו שלא להפסיד יום עבודה בשביל קול שממילא ילך לפח. כעת, כשהם רואים שהמרוץ במדינתם הוכרע על חצי אחוז - הם כנראה אוכלים את הלב. המסקנה: לא להאמין למהנדסי התודעה, בארה"ב ובישראל.