עו"ד טליה ששון, ראש המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל ובעבר מראשי הפרקליטות, תובעת מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להוציא לאלתר את בנימין נתניהו, ראש הממשלה, לנבצרות. ששון, מראשי מחנה השמאל, קובעת שהיועץ המשפטי, שהוא החוקר והתובע, יהיה לשופט ולמוציא לפועל של חלום השמאל: להפסיק את כהונת ראש הממשלה הנבחר עוד בטרם סיום המשפט. ששון וחבריה מהשמאל שמים בצד אפילו את מראית העין של משפט שאמור להתקיים לראש הממשלה. הם טוענים כי "הציבור הנאור" המונהג על ידי הפרקליטות, ישים בצד את הדמוקרטיה באמצעות הקלפי ויהפוך לדיקטטורה של השמאל.
הגיעה השעה לומר את הדברים בבהירות: המהלך של נבצרות, שבו השמאל הרדיקלי מנסה להוביל למרכז הבמה הפוליטית הדחה בשידור חי של ראש הממשלה הנבחר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ללא משפט והכרעה סופית, הוא חציית קו אדום. זו החלטה פוליטית רק של הכנסת. יתרה מזו, החרב המתהפכת של היועץ להשתמש במהלך זה כחלק ממסכת איומים כדי להתאים את המערכת הפוליטית לצרכיו היא ביטוי ברור לצורך הדחוף להגביל את סמכויותיו, שפרצו למקומות שאפילו "הפיראט המשפטי", פרופ' אהרן ברק, החכם באדם בנושא המשפט, היה צריך לקרוא "חדל".
כשמדברים על ההדלפות המגמתיות מהמשטרה ומהפרקליטות מהחקירות כנגד נתניהו, הרי נשיאת בית המשפט העליון הודיעה כי הגיעו מים עד נפש ויש להגיע לחקר האמת ולמצוא את המדליפים שהם עבריינים האמורים להיות מורשעים בפלילים. כאן, הפלא ופלא, היועץ המשפטי ממהר ומרים ידיים. לכאורה המציאות המורכבת של איתור הדלפות הכריעה אותו. הוא אינו יכול לשאת את הנטל ולהורות למשטרה אפילו להתחיל בחקירה. הוא מודיע לנשיאת בית המשפט כי הוא אינו יכול לעמוד בה. קשה לו.
זה אמיתי? אליקים רובינשטיין, בעבר יועץ משפטי, פתח בחקירה וסגר את הנושא בימים ספורים וגילה את עו"ד ליאורה גלט־ברקוביץ', מבכירות הפרקליטות, שניסתה, רחמנא ליצלן, להדיח ממניעים פוליטיים ראש ממשלה ימני מכהן. על פי ניסיון העבר, כל אדם בר דעת יכול לשער כי הקיפאון ביישום תפקידו שנתקף בו מנדלבליט נובע מהחשש כי ההאשמות נגד נתניהו ייפסלו כשתתברר זהות המדליפות או המדליפים.
הטענה המגוחכת של טליה ששון כי נתניהו הוא "שליט יחיד שעל פיו יישק דבר" בממשלה פריטטית עם כחול לבן, אינה מחזיקה מים. בית המשפט העליון קבע פה אחד בהרכב מורחב כי למרות ההאשמות הפליליות של היועץ המשפטי כנגד נתניהו, הוא יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה. מי שמתנהג כמו איגוד של כנופיות שאינו בוחל בשקרים ובמעשי נוכלות ומחריב את הדמוקרטיה, הוא מחנה השמאל. הם מבקשים בחסות משבר מגיפת הקורונה לפרום את התלכיד החברתי המאפשר לישראלים לחיות יחדיו: היכולת לבחור את המנהיגים הפוליטיים בדמוקרטיה של קלפי.
הישראליות מורכבת משבטים שונים, תרבויות מתחרות ומסוכסכות זו עם זו, המתגוררים בכפיפה אחת. אולם מתקיימת הסכמה, שנעה מהחרדים ועד לערבים, כי הבחירות החופשיות לכנסת יקבעו את המפה הפוליטית שלנו. הביטול של הצורך בקלפי על ידי היועץ המשפטי, שנקרא להפוך מתובע לתליין, הוא איום שמבטל את עצם הממלכתיות ואת נקודות החיבור בין התרבויות השונות בישראל.
הלחץ וההיסטריה של מחנה השמאל, המתרוקן מכל ערך דמוקרטי, לא יעברו באמצעות הפגנות המחאה. הדמוקרטיה היא שתנצח. אתם רוצים להחליף שלטון? אין בעיה. זה מהלך לגיטימי, מותר ואפילו רצוי כדי לקיים זירה פוליטית דינמית. אולם כדי להחליף את שלטון הליכוד תקימו לעצמכם הנהגה ותלכו לבחירות. תנצחו אותנו בקלפי. אהלן וסהלן. עד אז מדינת ישראל תנוהל על ידי הליכוד, שבראשו עומד בנימין נתניהו. אם אתם לא רוצים לקבל את הקלפי כמקום שבו עושים החלפת שלטון מסודרת, אתם תעמדו מולנו במלוא העוצמה. שם אתם לא תעברו.
דמוקרטיה עכשיו: אתם לא תעברו!
ד''ר אורי כהן
סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.
