אלפי פלשתינים, אולי רבבות, עברו בשבוע האחרון את גדר ההפרדה והגיעו באוטובוסים אל חופי הים. חציית הגדר התבצעה באזור טול כרם־קלקיליה, בחלקה דרך הפרצות הרבות בגדר. האירוע עורר תמיהות על תפקוד הגדר, אולם עבור הבקיאים בסוגיית הגדר והמעברים, האירוע לא צריך להפתיע. גדר שאינה נשלטת לאורכה בסדר כוחות רחב בפעילות רציפה, אינה יכולה לחסום את דרכם של אלה החפצים לעבור דרכה. לצה"ל ולמשטרת ישראל מעולם לא היה את סדר הכוחות הדרוש לכך. לפני כשנתיים פרסמתי מחקר מקיף בנושא, ובו טענתי כי גדר ההפרדה נבנתה בהונאה פוליטית. בניצול חרדת הטרור, ניגשו לפרויקט בשאיפה לקביעה חד־צדדית של גבול מדיני.
גדר, כמכשול, מועילה ללא ספק במכלול המאמץ הטקטי להגנה. הדיון על חיוניות הגדר מתעורר במקום שבו הגדר הופכת מכלי טקטי למגמה אסטרטגית. והשאלה הבסיסית ביותר על תפקוד הגדר היא: האם היא באמת הכרחית במניעת הטרור? הצלחת פיקוד המרכז והשב"כ בלחימה בטרור מאז "חומת מגן", מלמדת כי את עיקר ההצלחה בסיכול הטרור ראוי לזקוף לזכות הפעילות הרצופה בחיכוך היומי בעומק השטח ולא לפעילות לאורך הגדר. כאן גם ההבדל המשמעותי שהתפתח בין יעילות צה"ל והשב"כ בדיכוי הטרור ביו"ש, לבין פעילות צה"ל לאורך הגדר בגבול רצועת עזה.
הדיון סביב שאלת הגדר הוא לא רק ביטחוני, במיוחד כשתוואי הגדר חופף בחלקו הגדול לקו הירוק. ביטוי כנה לכך נתן דניס רוס. בימים שבהם החלה בניית הגדר, סייר רוס על התוואי ההולך ונבנה בליווי תא"ל עיבל גלעדי. במהלך הסיור עצר רוס, הביט על התוואי בסיפוק ואמר: "זה נראה כמו גבול, זה מריח כמו גבול, זהו גבול!"
הרעיון לבנות גדר ביטחון החל להבשיל עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות לאחר הסכם אוסלו. היתה זו ממשלת רבין שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון. ראש הממשלה יצחק רבין הבין כי בניית הגדר תגרור עימה משמעויות מדיניות ארוכות טווח שיקבעו הלכה למעשה גבול, ולכן העדיף לדחות את הרעיון. אלא שבניגוד לרבין, היו בסביבתו מי שראו בבעיה הביטחונית הזדמנות לקידום מהלך אחר; מעין דרך פעולה פשוטה, זריזה ויעילה, לביסוס ההיפרדות מהפלשתינים ולמסירת יהודה ושומרון באמצעות קביעת מגמה בשטח, ללא תלות בדיון ציבורי ישראלי וללא תלות בהסכם ומו"מ.
במחלוקת הישראלית המרכזית ביותר, בין הציפייה לנסיגה אל הקו הירוק, לבין מגמת החלת הריבונות במרחבי יו"ש, ההכרעה לבניית הגדר היתה תפנית רבת משמעות להטיית המציאות לכיוון הנסיגה. מקימי הגדר קיוו לפתרון דו־שלבי: בשלב א' בנו גדר כאשר צה"ל פועל משני צידיה, מתוך כוונה לעבור במהרה לשלב ב' שבו ייערך צה"ל "על הגדר" וכך ייווצר קו גבול דה־פקטו.
פרויקט הגדר הוא מהפרויקטים הממושכים והיקרים ביותר שביצעה מדינת ישראל. עלותו מוערכת עד כה ביותר מ־15 מיליארד שקלים. השלכותיו השליליות על גבולות מדינת ישראל לעתיד רבות משמעות. חציית הגדר ההמונית היא הזדמנות מעולה לדון בגדר כהונאה פוליטית מסוכנת, במסווה ביטחוני.
