ללא קשר לניצחון הדרמטי שלשום על הפועל ירושלים ולגמר הערב (שלישי, 21:00), גיא גודס היה הבחירה שלי למאמן העונה. בעונה שבה מכבי ראשל"צ נכנסה למים העמוקים של היורוקאפ, היא הצליחה לצוף במסגרת המקומית ולקראת הישורת האחרונה גם לרכוב על גל החזרה ולסיים בגמר פלייאוף שני ברציפות. זאת למרות העליונות והאיכות הגבוהה יותר של האדומים מהבירה.
גודס ראוי לבחירה ולו רק בשל ההימור הגדול שלקח בתחילת העונה על נועם דוברת, אז ילד בן 17, שהקילומטראז' שלו כלל הצלחה באליפות אירופה לנוער דרג ב'. המאמן בן ה־49 באומץ ראוי לציון, זכר כנראה איך רני כהנא בגיל 15 וחצי נתן לו את הבמה בהפועל חיפה, האמין בדוברת ודחף אותו לכמעט 20 דקות בממוצע (עד חמשת המשחקים האחרונים).
הניצחון שלשום היה הוכחה כי גודס גם ראוי להיות זה שיחליף את עודד קטש בעמדת מאמן נבחרת ישראל, אם הסכסוך עם קטש לא ייפתר. הישראלים של מאמן הנבחרת הנוכחי (בלאט, לוי, זלמנסון, טימור) קלעו 12 נקודות בסך הכל ב־57 דקות שקיבלו בחצי גמר הפיינל פור.
.jpg)
ראשל"צ, לעומת זאת, קיבלה מבלייזר, אריאל, דוברת, טישמן ואפילו אביבי 35 נקודות ב־60 דקות. בזמן שבירושלים השאירו לישראלים תשע זריקות בלבד! אצל הכתומים זה הסתכם ב־26 זריקות, כולל במהלך האחרון שבו גודס הלך על אדם אריאל כאופציה שנייה בתרגיל. אין כמעט מאמנים בליגה שיהמרו על ישראלי לכדור האחרון.
גם גודס יודע שלמרות ההרכב המוגבל משהו של מכבי ת"א, קשה מאוד לנצח אותה במשחק מכריע על התואר ביד אליהו, במיוחד אחרי שראשל"צ כבר ניצחה פעמיים בחודש האחרון את הצהובים. גיא יהיה חייב להגביל את יכולת הקליעה של ווילביקין ודורסי. התקפית הוא יהיה תלוי הערב ביכולת הקליעה של שחקניו מבחוץ, שאמנם השתפרה לאחרונה, אבל אין לו שום ערבות שזה יימשך, ויתפלל שהמשחק לא יוכרע מקו העונשין.
מעטים המאמנים, אם בכלל, שהצליחו להתאושש מפיטורים ממכבי ת"א באמצע העונה. גיא גודס הצליח להמציא את עצמו מחדש בראשל"צ, והערב בגמר יש לו הזדמנות לשחזר את אמרתו של אורי דן ז"ל: מי שלא רצה אותו במכבי ת"א יקבל אותו כאלוף ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו