ברקוביץ' לא באמת רצה את הנבחרת

1. הפועל ב"ש קטפה תואר רביעי בעשור האחרון, וגביע מדינה ראשון זה 23 שנה. במאי 1997, ראש העיר איז'ו רגר גסס בעקבות מחלה, ובקשתו האחרונה מהמאמן דאז אלי גוטמן ומהשחקנים היתה להביא לו את גביע המדינה. הם חזרו אליו למחרת עם הפרס, ואחרי שלושה שבועות עצם רגר את עיניו.

עבור מועדון כמו הפועל ב"ש מדובר ביבול מעולה. זה מועדון שחווה רנסנס בעשור הקודם, אבל עזיבת שחקנים מרכזיים, בעלים ומאמן שעמדו מאחורי התקומה הזו מציבים הרבה סימני שאלה.

לחוסר הוודאות הזאת נכנס יוסי אבוקסיס. בניגוד למאמנים אחרים, אותו מודדים בכלים מחמירים יותר. לחלק מהפרשנים לא ממש הפריע שיובל נעים, גיא לוזון, מנחם קורצקי, שרון מימר או בני בן זקן אימנו במועדונים גדולים, אבל משום מה דווקא את אבוקסיס תייגו כ"מאמן של קבוצות קטנות". שחקן העבר קיבל קבוצה בירידה, הצליח לייצב אותה מהר מאוד, צלח הגרלת גביע לא פשוטה - והביא לשם תואר. אגב, השני ברציפות שלו.

מבחינת דירוג המאמנים המובילים, אבוקסיס חולק את הפסגה עם ברק בכר, שצמח גם הוא בקבוצה קטנה והתפוצץ בב"ש. התקופה הקצרה והמוצלחת של אבוקסיס בב"ש גורמת לאנשי המועדון ללחוץ להשאיר אותו, אבל כוחות חזקים ממנו יובילו אותו כנראה לתפקיד מאמן הנבחרת.

2.  כבר אמרתי שאימון נבחרת הוא ג'וב גרוע, שבסופו כישלון כמעט מובטח. אלי גוטמן, המורה הרוחני של אבוקסיס, הלך לנבחרת בערך מאותה עמדה, וחיסל לעצמו את המוניטין. לימים, גוטמן אמר שטעה, שזה תפקיד שפשוט לא התאים לו.

לאבוקסיס יש חישובים משלו. לב"ש הנוכחית, ללא אלונה, יש יכולת מוגבלת לתת פייט למכבי ת"א לאורך זמן. אפילו יהיה לה קשה מול מכבי חיפה המתרעננת. הסיבה: הפועל ת"א ובית"ר ירושלים נמצאות בתהליך שקיעה ועל כן אופציות העבודה מוגבלות. בסוף כולם נופלים למלכודת הזאת של "זה כבוד גדול לאמן את הנבחרת".

וילי רוטנשטיינר נבחר למנהל המקצועי של הנבחרת מתוך 16 מועמדים. הוא נטה תחילה לסרב משלוש סיבות: המצב הביטחוני והירי מעזה, שכר לא מספק, וטיעון הזהב - הוא שמע על התערבות ובחישות יתר של עסקני ההתאחדות בעבודה המקצועית. רק אחרי שהתייעץ עם מאמנים זרים שעבדו פה ונהנו, ביניהם פטר בוס וג'ורדי קרויף, השתכנע.

שנתיים אחרי שהתחיל בעבודתו, ואחרי שאנדי הרצוג עזב בטרם השלים את מלאכתו לפני סקוטלנד, נדרש רוטנשטיינר לקצץ 50 אחוזים משכרו. במילים אחרות - ללכת הביתה. בסופו של דבר הסכים להוריד שליש, מה שמלמד שלעבוד בנבחרת ישראל זה בעיקר לעשות מילואים.

3. לא מעט טובים התפתו לתת לאייל ברקוביץ' את המושכות. למרות מה שהוא אומר, ברקו לא באמת רצה לאמן את הנבחרת, אבל הוא רצה להשתעשע קצת בבאזז סביבו. הוא היום במקום אחר, משגשג בערוץ פופולרי, נוח ומפנק. אימון נבחרת אמור להיות עסק רציני, וכל הפסאדה הברקוביצ'ית המתלהבת והדוגלת בכדורגל התקפי, מלאה חורים בתזה שלה. ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על התפיסות החשוכות בעניין שחקני הנבחרת הערבים.

4. ועדת איתור היא כלי חשוב, אבל חבריה צריכים לבדוק מדוע הם זוכים לרמת אמון ירודה בכל תהליך הבחירה. שקיפות ואור השמש הם מפתח להאמין בכם.