אין תאריכים קדושים

בשלהי טריו־מערכת־הבחירות האחרונה, כשהשמאל תלה תקוות במנהיג החליפי, שורבב שמו של רבין המנוח וגרר השוואה בין שני הגנרלים לשעבר. השבוע הדהד לי גנץ את רבין כשחזר על האמת לשעתה (1995): אין תאריכים קדושים. 

הסיבה היחידה שאני שמחה שגנץ בממשלה היא ההופעות שהוא נותן כשהציבור בטוח שכבר אין לו דופק. "אנחנו מרגישים קרוב למרות 

המרחק": זה לא משפט של אברך רומנטי בדייט ראשון, זה גנץ פותח אולפן ב־ynet. "יש דברים שאמרתי ואני לא יכול לעשות כרגע": זו לא אני עונה לילד ששואל מה עם שדרוג האייפון שהבטחתי, זה בני על ההבטחות לבוחריו. "מחר השמש תזרח במזרח ותשקע למחרת בערב במערב, אגב אני מתגעגע לשקיעות של יפו הרבה זמן לא הייתי שם": זה לא אבי טולדנו מקדם סינגל חדש, זה שר הביטחון מתייחס לשאלת הריבונות. 

היום 1 ביולי, ואנחנו עדיין לא יודעים מה גנץ חושב על הריבונות. מצד אחד הוא דיבר בשבח החלתה בבקעת הירדן ובגושי ההתיישבות כי הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל; מצד שני העיד כי הוא תומך בסיפוח כי זה כמו לחדש מו"מ עם הפלשתינים. כבר כמה שבועות גנץ רומז שיש להחיל ריבונות. אם כך, מדוע זה שלף לפתע את "אין תאריכים קדושים" והבהיר ש"1 ביולי זה לא יום כיפור, אנחנו לא הולכים לשום מקום, הפלשתינים לא הולכים לשום מקום, ואסור שציר הזמן ילחיץ אותנו"? 

לאחר חתימת הסכם אוסלו א', לאנטי־ביטחוניסטים של רבין היו מתווים נוספים ליישום. על המדף חיכה אוסלו ב', אך ראש הממשלה אמר שהפלשתינים כעת במבחן: אם יהיה טרור ואם הם לא יכבדו את הצד שלהם בהסכם לא יהיה כלום. בהגיע מועד הנסיגה הקפיא אותה רבין והבהיר כי אין תאריכים קדושים. ההבטחה הזאת נמוגה עם הירצחו, ממשיכיו החליטו להוציא לפועל את התוכניות הזדוניות, וצה"ל הסתלק מחמש ערים נוספות (מהשישית, אגב, הסתלק נתניהו).

ספק אם גנץ זוכר את האמרה של רבין ואת היושר המנהיגותי שהסתתר מאחוריה. הציטוט היחיד ממצביא ותיק שהביא בראיון לקוח מנאומו של ראש הממשלה הלא־חליפי בסיום קורס טיס: "ראש הממשלה אמר על הקורונה", כך גנץ בעיניים בורקות, "שצריך לשמור על רמ"ה גבוהה: ריחוק, מרחק והיגיינה". 

אם גנץ בעד ריבונות, הוא בוודאי יודע שסד הזמנים לחוץ כל עוד טראמפ שולט. אם גנץ בעד ריבונות, הוא בוודאי חש מגוחך להגיד שצריך לדחות אותה לאחרי הקורונה, לא רק כי זאת הזדמנות היסטורית אלא כי זה מזכיר לנו שלפניו במשרד הביטחון ישב שר שאשכרה ידע מה לעשות עם הנגיף, וכאן יושב שר שמסביר למה עיקר האחריות על משרד הבריאות והמל"ל.

אנחנו מוכנים לשלם מחיר מופקע על ממשלה מנופחת אם יש לה צידוק. שני הנושאים החשובים ביותר שעל הפרק - קורונה וריבונות - נמצאים גם בידיים של גנץ. לכל הפחות תגלה לנו מהן עמדותיך לגביהם.