כבר יותר מיובל שנים חוגגת קהילת יהודי מרוקו בישראל את המימונה. חג זה חדר היטב אל לוח השנה ואירועי התרבות ברחבי הארץ, תוך שהוא מביא בכנפיו מסר חברתי חשוב של דלת פתוחה, אירוח מכובד וקירוב לבבות. מעבר למסר של חיזוק האמונה בגאולה השלמה, זהו חג שמסמל אחוות רעים, ראיית כלל ישראל, ועשייה אקטיבית למען אחדות העם.
השנה, בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה, נגזר עלינו להתכנס אל תוך ביתנו ולהימנע מן האירוח ומן המפגש המשמח עם כל ישראל - דתיים, מסורתיים וחילוניים, ספרדים, אשכנזים ובני עדות המזרח. מפגש הנותן לנו הזדמנות לברך ולהתברך בברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו". בימים קשים אלו כולנו היינו עדים למעשים של תמיכה וסולידריות מלבבת בכל רחבי הארץ.
מנגד, העיבו עלינו התבטאויות קשות של אנשי תקשורת בכירים כלפי מגזרים שלמים בחברה הישראלית. התבטאויות שמלבות את השנאה בין קבוצות שונות בעם, ומעמיקות עוד יותר את השסע הרחב ממילא לאחר שנה של מערכות בחירות יצריות במיוחד.
בתוך כל זה, מתוך הקהילה שהביאה את רעיון המימונה, קמה קבוצת רבנים נכבדת עם יוזמה חדשה לקיים ליל סדר מסורתי מאחד ומקרב בין משפחות באמצעות טכנולוגיית הזום. אותה קבוצת רבנים, שעימה נמנה ראש אבות בתי הדין בירושלים, פסקה בהוראת שעה בלבד תוך הסתמכות על גדולי הפוסקים בעבר בתוך קהילת חכמי מרוקו ומחוצה לה. אותם רבנים התאפיינו בראיית כלל ישראל, כשפסיקתם הבליטה דאגה לכלל הקהילה ושמירת כולם תחת קורת גג אחת - דתיים, מסורתיים ואלה שאינם ידועים כשומרי מצוות.
בימים של התמודדות עם הקורונה ושמירת הסולידריות החברתית, מזמנת לנו השעה אפשרות של התבוננות לא רק בקשיים הפיזיים־בריאותיים, אלא גם בצורך של עם ישראל כולו בהתנהלות שתתרום לאיחודו ולאחדותו של העם גם בסוגיות כוללות של דת וחברה. האם נמשיך להסתפק בהתנהלות קהילתית של כל חבורה לעצמה, או שנעודד יוזמות שיחזקו את הגישה של ראיית כלל ישראל?
קטונתי מלהביע את דעתי בסוגיות של הלכה, ולא לי הידע והסמכות להתבטא במקום הנתון לרבנים ופוסקים שכולנו סרים למרותם. אני מבקש להצביע על קיומה של מסורת הנהגה שראתה לנגד עיניה את כלל ישראל ומנעה שימור הבדלים ופירוד בין קהילות. בשנות ה־50 של המאה הקודמת, מועצת רבני מרוקו תיקנה תקנות שונות והכריעה בין מנהגים שונים בנושאי שחיטה, כשרות, מעמד האישה, ירושה, צוואות ועוד. לדוגמה, בסוגיית השחיטה התקיימו מנהגים שונים בין מחוזות וערים במרוקו, ומועצת הרבנים החליטה על כללים אחידים לכלל הקהילות במרוקו.
כל זאת, לאחר הליך דמוקרטי שהביא לידי ביטוי את מניינה ומנהגה של כל קהילה והכריע לפי רוב הקהילות. לו היה בישראל ניסיון כלשהו לצמצם את ההבדלים בין הקהילות, היינו תורמים משהו לנושא האחדות ובמידה רבה אפילו מונעים פירוד, המשך התבצרות בראיית אינטרסים קהילתיים בלבד, ודעות קדומות המתלוות לזה.
השנה נחגוג את המימונה באמצעות אפליקציית הזום, ובוודאי יושקעו בה מחשבה ויוזמה להגדלת השיתוף וחיזוק אחוות הרעים. כדאי לנצל את השעה למחשבה כיצד לצמצם את הפירוד והניכור בין חלקי העם, כך שבשנה הבאה נחגוג את המימונה מאוחדים יותר, ומאופיינים בסולידריות חברתית עמוקה.
ד"ר שמעון אוחיון יו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל ומנהל מרכז דהאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו