התפרצות הקורונה איננה רק בעיה בריאותית אלא גם משבר כלכלי שיצר גל אבטלה של למעלה מיליון ישראלים. אובדן מקומות העבודה לא פסח גם על אוכלוסיית המהגרים הלא חוקיים ששוהים בישראל. חלק גדול מתשומת הלב מופנה כעת כלפי אוכלוסיית המסתננים מאפריקה, אך האמת היא שמרבית השוהים הבלתי חוקיים הם תיירים או עובדים זרים שנשארו מעבר לתקופת אשרתם ואין כל מחלקות שלא נשקפת להם סכנה במדינות מוצאם. מספרם עומד על למעלה ממאה אלף, כולל אלפי משפחות עם ילדים שקיבלו תשומת לב ציבורית אדירה בשנה האחרונה.
גורמים רדיקלים שנלחמים בשגרה בעד אזרוחם של מהגרי העבודה, החלו בהתרמה של אוכל ומוצרי צריכה עבור אוכלוסייה זו, למרות שמדובר באיוולת שרק תזיק לה. האמת המצערת היא שהנגיף לא הולך להעלם בקרוב, התוצאות הכלכליות הקשות ילוו אותנו גם אחרי שימצא לו פתרון רפואי והביקוש לעובדים זרים שהיה קיים במצב של תעסוקה מלאה לא יחזור לעצמו במהרה. גם אם אותם שוהים בלתי חוקיים יהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, במצב של אבטלה גואה זה יבוא בהכרח על חשבון עובדים ישראלים ועוד מהמגזרים החלשים ביותר באוכלוסייה. בנוסף, במצב של מצוקה תקציבית קשה, כל הדרישות להעניק למהגרים זכויות סוציאליות מלאות כמו של אזרחים, על חשבון משלם המיסים הישראלי, יפלו על אוזניים אטומות.
במציאות הזו, חשוב לזכור כי השכר המדינות המוצא נמוך בהרבה מזה שבישראל. בפיליפינים לדוגמא, שכר המינימום נע סביב ה- 10,000 שקלים בשנה בלבד. בסכום דומה, משפחה של מהגרים לא חוקיים שיש לה חסכונות מינימאליים, תוכל לשרוד בישראל לזמן קצר בלבד ובצמצום רב. אותם רדיקלים מעניקים פתרונות פלסטר ומעודדים את המהגרים להישאר כעת בזמן המשבר, למרות שאין להן כאן אופק שהייה כלכלי ארוך טווח. כך המשפחות שורפות את מעט החסכונות שיש להן שיכלו לאפשר להם לצלוח את המשבר לאורך זמן בחיק משפחתם במדינות המוצא. חמור מכך, לאחר שיתרמו כמה מוצרי מזון כדי לשפר את תחושתם האישית, הרדיקלים ככל הנראה יזנחו את המהגרים לגורלם, בהעדר אפשרות מעשית לכלכל אותם לאורך זמן. כל זאת במקום לעודד אותם לצאת ולנצל את אשר חסכו כבר כעת.
מנגד, מדינת ישראל השקיעה משאבים רבים באכיפה בשנה האחרונה כדי להביא ליציאתן של אותן משפחות, לרוב ללא הועיל. מרבית ההליכים תקועים בבתי המשפט, חודשים רבים אחרי הוצאת צוי הרחקה. מכאן שיש לה אינטרס חד משמעי לסייע להן לצאת מרצון ואף להעניק מענק יציאה מכובד שיאפשר להתחיל מחדש במדינותיהם. כאמור, אפילו כמה אלפי דולרים למשפחה יהיה מחיר זול מאוד למדינת ישראל, אבל עבור משפחה פיליפינית מדובר בשווה ערך לחסכונות של שנים.
בתוך המשבר, יש כעת הזדמנות לנצל את הצטלבות האינטרסים. על אותם ארגונים לחדול מעידוד תקוות שווא ומלחמות התשה ועל מדינת ישראל לאפשר יציאה מרצון במהירות האפשריות. על מאמצים אלו לכלול מלוניות בידוד ובדיקות קורונה כדי להרגיע את מדינות המוצא בהן יש מערכות בריאות חלשה, טיסות צ'רטר במקרים בהם נסגרו קווי התעופה הסדירים וכמובן, מענק יציאה נדיב ומכובד למשפחות שיעזבו באופן מכובד.
עו"ד יונתן יעקובוביץ הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו