כל אחת לגורלה

העולם הגלובלי כפי שהתהווה, כבר לא יהיה אותו הדבר • משבר הקורונה הדגיש עד כמה חשובה יכולת הייצור העצמאית של כל מדינה, וסגירת הגבולות באירופה מלמדת על חזרת הלאומיות

בלהט המספר ההולך וגדל של חולי הקורונה והמשבר הפוליטי האקוטי, קשה להבין שהכפר הגלובלי שבו חיינו בדור האחרון אינו מה שהיה וכי מה שהכרנו הולך ומשתנה לנגד עינינו. הדרך שבה תתמודד ישראל עם השינויים היום ובעתיד תקבע במידה רבה איך נצא מהמשבר הנוכחי ואיך נסתגל לעולם שאחרי. 

המדינות כבר לא ממהרות לסייע. מרכול בדרום לונדון // צילום: אי.פי.אי

ענף המזון הוא דוגמה לתמורות שמביא עימו נגיף הקורונה. בישראל יש חמישה מוצרי יסוד שהם ברובם תוצרת הארץ - פירות, ירקות, ביצים, עופות וחלב. השאר - קטניות, סוכר, מלח, בשר ועוד - מגיע לרוב ביבוא, ואילו ענף שלם המושתת על הפירות והירקות עומד בסכנה עקב היעדר פועלים. 

כ־70 אלף איש מועסקים בחקלאות בישראל - 20 אלף ישראלים, 25 אלף תאילנדים ועוד 25 אלף פועלים מהרשות הפלשתינית. על פי שר החקלאות צחי הנגבי, חסרים כיום 1,500 פועלים מתאילנד בשל משבר הקורונה. הרשות הפלשתינית הורתה לכל הפועלים לעזוב את עבודתם בישראל, ונכון לעכשיו יש מחסור של בין 6,000 ל־7,000 פועלים פלשתינים, והמספר צפוי לעלות. כפועל יוצא מזה, פירות וירקות בשווי חצי מיליארד שקלים בסכנת ריקבון אם לא ייקטפו בשלושת השבועות הקרובים.

מתוך מצוקת הפועלים, החלו לזרום קריאות מיואשות למשרדי ארגון "השומר החדש". ארגון זה הוקם לפני כעשור על ידי יואל זילברמן, כדי לשמור על חקלאים ישראלים מפני גניבה וחבלה מאסיבית בבעלי חיים ובציוד חקלאי בנגב ובגליל. כאשר הוא ואנשיו הבינו את הבעיה הנוכחית ואת האיום שהיא מהווה עבור אספקת המזון בארץ, פנה זילברמן אל השר הנגבי והציע להקים מערך מתנדבים כדי לטפל בקטיף באופן מיידי. 

הנגבי הסכים, ובשבוע שעבר העבירה הממשלה הוראת שעה המאפשרת הקמת מערך שכזה בהתאם להנחיות משרד הבריאות להציל את יבול הפירות והירקות. "השומר החדש" אף הקים אפליקציה בשם SUNDO, שבאמצעותה יכולים מתנדבים להצטרף למערכה, וביום שלישי החלו לעבוד בשדות.

מה שהסינים הסתירו

הפעילות הזאת, שמתגברת על התלות של ישראל בשוק העובדים הבינלאומי, היא אמנם מיזם לטווח קצר ביותר, אך היא נותנת מענה לתופעה רחבה מאוד שספק אם תיעלם עם הסכנה המיידית של הנגיף. משום שאם נגיף הקורונה לא ממית את השוק הגלובלי, הוא בוודאי ישנה אותו מאוד. אם עד כה היה מובן מאליו שניתן לבסס את החקלאות בארץ על עובדים זרים, זה כבר לא המצב ולא יהיה כך גם בעתיד הנראה לעין.

על פי הנגבי, בעשור האחרון חלה ירידה של 60 אחוזים במספר החקלאים בישראל. האטת היבוא החקלאי, בעיקר מסין ומאיטליה כפועל יוצא מנגיף הקורונה, מראה עד כמה חיוני לשמר את היכולות המקומיות לייצור חקלאי. אם לא נדע לשמר ולחזק את היכולות העצמאיות שלנו, אנחנו עלולים בעתיד למצוא את עצמנו בבעיה חמורה הרבה יותר ממחסור בפירות וירקות. 

ומה שנכון לגבי הייצור החקלאי נכון גם לגבי הייצור התעשייתי. עד ינואר היה זה הגיוני לוותר על יכולת ייצור מקומי כי זול יותר לקנות מסין. עכשיו, כאשר אנו מוצבים בפני מחסור עולמי במכונות הנשמה ובציוד רפואי אחר, ברור כי סין - מקור המגיפה - איננה אמינה. השבוע דווח כי הסינים הבינו היטב שהנגיף עובר מאדם לאדם כבר בשבוע הראשון של דצמבר 2019, אך עברו שישה שבועות עד שהודו בכך. במהלך החודש שבו הסתירו את האמת, 5 מיליון איש יצאו מווהאן ועשרות אלפים מהם נחתו באירופה ובארה"ב. 

גם היום הסינים מסתירים מהעולם מידע קריטי על הנגיף. בעוד התקשורת המערבית, לרבות הישראלית, מהללת את ההצלחה הסינית בצמצום ממדי המגיפה בגבולות הרפובליקה העממית, סוכנות הידיעות היפנית קיודו דיווחה השבוע שרופאים בווהאן מסבירים שלאו דווקא חלה ירידה במספר החולים והמתים מהנגיף. רשויות סין פשוט אסרו עליהם להמשיך לערוך בדיקות קורונה בקרב החולים. 

נגיף הקורונה חשף אמת שרבים מאוד בעולם ניסו לשכוח בדור האחרון - גבולות הם דבר טוב.

הסמכות חוזרת למנהיגים

מ־1997 ועד החודש, אירופה היתה טריטוריה ללא גבולות פנימיים. בשבועות האחרונים, 15 מדינות חברות באיחוד האירופי סגרו את שעריהן - מי באופן הרמטי ומי באופן חלקי. גרמניה, אֵם החזון של השוק האירופי המאוחד ואומת אירופה, אסרה יצוא ציוד רפואי הגנתי ל"אחיותיה" באיחוד עם פרוץ המגיפה. כאשר האיטלקים התחננו לסיוע, שום חברה באיחוד האירופי לא שלחה צוותים רפואיים. אלו הגיעו מסין ומקובה.

אם רק לפני חודש לראשי האיחוד האירופי נשמרה המילה האחרונה בכל דיון בין מדינותיו, כיום אף אחד לא סופר אותם. כפי שהסביר פרופ' טומאס ג'ייגר מאוניברסיטת קלן בגרמניה ל"לוס אנג'לס טיימס", "אנו עדים לדה־לגיטימציה אדירה של סמכות האיחוד האירופי במשבר הזה. ככל שהמשבר יארך זמן רב יותר, כך תשוב הלאומיות בקרב חברות האיחוד".

במילים אחרות, משבר הקורונה עשוי לפורר את האיחוד האירופי, או לכל הפחות לכרסם את הסמכויות של בריסל בקביעת מדיניות אחידה לחברי האיחוד לטווח הארוך.

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כתב השבוע כי "מוסדות האו"ם, בייחוד ארגון הבריאות העולמי, מוכיחים שהארגון נותר הגוף העיקרי שהעולם זקוק לו במאבק בקורונה", אך אין הדבר כך. אדרבה, ארגון הבריאות העולמי היה שותף מלא בתרמית הסינית להסתיר את העובדה כי נגיף הקורונה מועבר מאדם לאדם. אף על פי שכבר היה ברור לחבריו לפחות מתחילת ינואר שהנגיף מועבר בין בני אדם, כמו סין כך גם ארגון הבריאות העולמי חיכה עד 21 בינואר להודות בכך. 

פרופ' וולטר מייד התבטא השבוע ב"וול־סטריט ג'ורנל" כי גם ארגונים עולמיים אחרים כגון ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית אינם ממלאים תפקיד משמעותי במאבק הקורונה. מרבית הסמכויות לקבל החלטות הועברו לידי המנהיגים של מדינות נפרדות. 

שוק הפועלים העולמי, הסחר העולמי ומערכות הממשל הבינלאומיים משתנים וימשיכו להשתנות כנראה לבלי הכר בשבועות, בחודשים ובשנים הבאות, משום שכיום חשיבות הגבולות הלאומיים כמו גם יכולת הייצור העצמי ברורה לכולם. ישראל צריכה לשקם ולשמר עצמאות תזונתית ותעשייתית כי לא ניתן לסמוך על אספקה מחו"ל. מלחמה, או עוד מגיפה, בואו יבואו ועלולות שוב לערער את שרשרת האספקה.

המוסדות הבינלאומיים, לרבות האו"ם, שאנו מכירים כבר שנות דור לטוב ולרע, לא מתאימים לעולם שבו כל מדינה לנפשה. וגם סין לא תמשיך להיות הבסיס התעשייתי לעולם כפי שהיתה עד כה. 

היכולת של ישראל לדאוג לעצמה תקבע במידה רבה את היכולת שלנו לשרוד ולהתחזק בעולם המשתנה בעשורים הבאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו