צווחות "געוואלד גזענות", "מחטף הדמוקרטיה" ו"הפיכה!" והדגלים השחורים הנישאים, אינם אלא מסך עשן שמתחתיו מסתתר ניסיון ציני במיוחד להפוך את קולה של ישראל הפריפריאלית, המסורתית, הדתית והחרדית לבלתי רלוונטי.
המטרה של הפלג הניצי בכחול לבן איננה רק לשלוט. המטרה האמיתית של הפלג הזה היא חדירה מוחלטת לחופש הבחירה של כלל אזרחי ישראל. שלח ולפיד החליטו שהם מסלקים מהמפה הפוליטית את נתניהו לצמיתות, ולא מאפשרים יותר לאזרחים לבחור בו. הם לא מסתפקים יותר בהחלטה מי יעמוד בראש מפלגת כחול לבן, הם רוצים להחליט גם מי יעמוד בראש המפלגה הנגדית - ובעיקר מי לא.
והדרך שלהם להשגת היעד סלולה וקלה. השבוע שמענו שופטי עליון אקטיביסטים למדי, כאלה שלא היתה להם שום בעיה עד כה להנמיך את מעמדה של הכנסת, למשל בנכונות לדון בפסילת חוקי יסוד, מהללים לפתע פתאום את כוחה החשוב של הכנסת הקדושה - רק כדי לקדם מהר ככל האפשר את כינוס הוועדות.
האם הם חזרו בהם מאסכולת האקטיביזם הנחוש של בית המשפט? ממש לא. הם פשוט מסירים כל מכשול אפשרי שעלול לסכן את המטרה של שלח ולפיד - לחוקק חוקים פרסונליים (אותם חוקים שהשמאל התקומם נגדם בדציבלים קולניים בשנה האחרונה), שנועדו לסלק את נתניהו מהמפה הפוליטית בישראל - דרך חקיקה לבחירה ישירה.
ושופטי העליון הם רק אביזר עזר אחד שעומד לרשות מפלגת הגנרלים, אביזר הכרחי, חשוב אבל בהחלט לא יחיד. לצידם עומדת גם תקשורת מגויסת שמתעניינת יותר בעלבון האישי שחווה בני גנץ במהלך הבחירות ובשאלה הפסיכולוגית החשובה - עד כמה המשקעים הנפשיים שהעלבון הזה צרב בו יאפשרו לו לחבור לנתניהו.
דומה שהרגישות הגדולה לעלבונו של הבן הפוליטי המועדף מעסיקה את יושבי האולפנים הרבה יותר מהשאלה עד כמה זה דמוקרטי שמפלגה שאין לה רוב קואליציוני מתכננת מחטף פוליטי דורסני דרך חקיקה שתרמוס את בחירתו של הרוב הציוני בישראל.
אבל הדבר האירוני באמת במהלך הזה הוא השימוש בקול הערבי - או ליתר דיוק בטיעון הגזענות. שלושה רבי־אלופים לשעבר משתמשים בקול אנטי־ציוני באופן מובהק כדי לשלול את הבחירה של הרוב הציוני בישראל. אם מישהו יעז לטעון נגד המהלך הזה, הם ישלפו מייד את קלף השוויון ויטענו - בצדק - שהקול הערבי שווה לקול היהודי. אלא שהטיעון הזה דמגוגי מיסודו, כי הלכה למעשה הקול הערבי יבטל בעקיפין בשלב כלשהו את רצון הבוחר של רוב הציבור הציוני בישראל.
המשמעות היא ברורה. בשרשרת המזון הפוליטית/חברתית בישראל, היבא יזבק (מגובה במטריית ההגנה של שלושה רמטכ"לים) תחליט עבור מסעודה משדרות במי מותר לה לבחור ובמי לא.
אם עד עכשיו ישראל הפריפריאלית זכתה לתת ייצוג בכל מוקד כוח אפשרי בישראל, הרי מעכשיו גם הייצוג שלה בקלפי יירמס ויסורס - העדר הנבער לא בוחר נכון, ולכן שופטי העליון יעזרו ללפיד ולשלח לבטל את רצונו. והכל כמובן מתרחש תחת המעטה הקדוש של שמירה על הדמוקרטיה, כלומר שמירה על השמאל שמייצג את הדמוקרטיה המהותית, האמיתית והיחידה.
ואם מישהו יעז לטעון נגד המהלך הזה - הם כבר יניפו דגל שחור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו