יש תובנה ידועה בפסיכולוגיה, בעולם הקואצ'ינג וגם בספרי המסורת היהודיים, על כך ש"מחשבה יוצרת מציאות". אם אדם בא לראיון עבודה במחשבה שהוא ייכשל, רוב הסיכויים שהוא יקרין חוסר ביטחון, וכך יקרה. אם בני זוג רבים ויורים איומים על סיום הקשר, זה עלול באמת להידרדר לשם. מחשבה יוצרת מציאות.
אחד הדברים המדאיגים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית היא שצמד המילים "בחירות רביעיות" לא רק נמצא במחשבות של לא מעט אנשים, אלא הוא אפילו השתחרר מפיהם אל המרחב הפומבי התקשורתי - וזה רע.
אמנם יש לא מעט גורמים במערכת הפוליטית שלא רואים במערכת בחירות נוספת אסון. לא רק ממקום של "זו המציאות בחודשים האחרונים והשמיים לא נפלו", אלא אפילו כהזדמנות: ה"דרייב" של מערכת בחירות יוצר עשייה אמיתית - נתניהו סוגר עסקאות היסטוריות עם ארה"ב וביחסים אישיים מביא חנינה בלתי אפשרית לנערה ישראלית מהכלא הרוסי הקשוח, בנט משתלט על ספינת התפיסה הביטחונית, אוחנה ממנה, סמוטריץ' בונה וכו'. הימין בשלטון, והשלטון מבצע. "מה רע?", הם תוהים.
ובכן, יש משהו נוראי שמתרחש בתקופת בחירות וזה קוטביות ורעל. בתקופת בחירות יש חידוד של פערים חברתיים שכלל לא מורגשים בחיי היומיום. כשיוצאים להפסקת צהריים שום חילוני לא משתמש בביטויים אוטו־אנטישמיים נגד דתיים כמו שליברמן עושה, וכשיושבים בשיחות סלון או במפגשים חברתיים לא באמת מתקוטטים סביב תמלולי אשכנזי בפרשת הרפז.
החיים הישראליים החברתיים לא מורכבים מהקלטות סתר, מסרונים על סרטוני מין, איומים ברצח על בנו של ראש הממשלה ושלל תופעות קיצון שמציפות אותנו בתקופת בחירות. זו תקופה שממלאת את האוויר בזוהמה בניסיון למשוך תשומת לב, לבלוט ולגרור אותנו אל מחוץ לאזור השאננות.
זו פעם שלישית בשנה שצריך לכתוב את "טור יום הבחירות". את טור יום הבחירות הראשונות לפני כשנה סיימתי בתפילה החגיגית לשלום המדינה. את טור יום הבחירות השניות בתפילת "אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר", בבחירות השלישיות צריך לקחת דווקא את האמירה של בגין לרמה הלאומית־חברתית ולומר: "איני יכול עוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו