מהרגע הראשון שבו התקבל ה"טיפ" העיתונאי על חשש להטרדה מינית מצד אדמו"ר נערץ, היה ברור שהחסידות הזאת, שובו בנים, והרב הזה, אליעזר ברלנד, הם לא משהו רגיל ומוכר בנוף החרדי.
זה היה ב־2012, סיפור על חסיד שטיפס בין חלונות לקומה השלישית כדי לראות את הרב שהוא מעריץ, אך נתקל במראות הפוכים לחלוטין ממה שציפה. סיפור הזוי שבסופו של דבר, למרות ניסיונות להכחיש, להסביר ובעיקר לערבב, פורסם מעל דפי עיתון זה. שבועות ספורים עברו, תלונות נוספות על הטרדות מיניות נחשפו, וברלנד נאלץ לברוח מהארץ. בסופו של דבר הוא חזר, ריצה עונש מאסר וחזר לחיק חסידיו, אבל צורת החיים שם לא השתנתה, היא נשארה חריגה, עם הנהגות והתנהגויות שלא רגילות בנוף החרדי.
ברלנד הציע לחסידיו דת אקסטרימית. כזו שמריצה את חסידיה ב־200 קמ"ש לדלוק אחרי הרב לכיוון קברי צדיקים בשטחים, כזו שיוצאים ממנה סיפורים על בני משפחה שכלאו את הרב, שחסידים הוכו בניסיון להתקרב אליו, שפעילה בעיקר בלילה ופחות ביום, כזו שעמוסה בסיפורי מופתים וניסים ובתופעות מכוערות של דרישת עשרות אלפי שקלים מאנשים שמשוועים לרפואה מבלי יכולת לתת כיסוי להבטחות.
אתמול התייצבו חסידיו באולפנים וביקשו להגן עליו. הם טענו שלאורך השנים בירכו רבנים "מים קדושים", שמן מיוחד או בקבוקי יין או עראק, ועל כן "כדורי" סוכריות המנטוס שחולקו כתרופת פלא הם עניין הגיוני ומוכר, חלק מאמונה ש"צדקה תציל ממוות". זה יכול היה להיות נכון אלמלא הציניות והרשעות שיש במקרים שרק חלקם פורסמו.
יש אינספור הסברים להתנהגות של "שובו בנים" וברלנד עצמו, התנהגות מפוקפקת של מנהיג החסידות, שאם תשאלו את החסידים - מדובר בגאונות שמימית, אם תשאלו חוקרים - גאונות שהשתבשה. תוסיפו לזה קהילה במצב סוציו־אקונומי קשה, שלוקחת אחריות על המקרים הקשים ביותר באוכלוסייה ומנסה לעזור להם ולייצב אותם בעזרת אמונה דתית.
כך או כך, מדובר בהתנהלות חריגה ולא מקובלת, שזכתה ללא מעט גינויים והוקעה גם בתוך הציבור החרדי ובחסידות ברסלב, ש"שובו בנים" היא חלק ממנה; התנהגות דתית שלפעמים גם הדת לא מסוגלת לסבול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו