1 זה היה יום משוגע. פשוט מטורף. מהימים שבהם הכל מתחבר כמו שצריך. הלוואי שהייתי יכול להסביר לכם איזו חוויה משוגעת זו לעלות על מזרן הג'ודו פה, בבית, באולם הדרייב אין בת"א, כשיש קהל ישראלי חם שמעודד אותך ללא הפסקה.
בשנה שעברה לא התחריתי בגרנד פרי ת"א בשל מחלה. מה לא ניסיתי כדי להשתתף אז. גם אכילת 5 שיני שום בשעה לא באמת עזרה לרפא, ונאלצתי לוותר על ההשתתפות. לתחרות המאסטרס האחרונה, אחת מתחרויות הדגל במהלך השנה, הגעתי מוכן והובלתי לאורך כל היום. בסופו של דבר פספסתי מדליה בשנייה אחת. ככה זה בג'ודו.
זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
זו בדיוק הסיבה שהיה לי כל כך חשוב להגיע הכי מוכן שאפשר, הכי מדויק והכי חד שיש. אני שמח שהדברים התחברו לי כמו שצריך והצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי בדיוק כמו שרציתי. הגישה של המאמן הלאומי שלנו, אורן סמדג'ה, היא שהולכים על הזהב. אז הלכתי על הזהב. זה לא היה פשוט, פגשתי בדרך ג'ודאים מעולים שנתנו הכל כדי לנצח, ואשר סיפקו לי לא מעט רגעים מורטי עצבים.
2 זה היה גרנד פרי מפואר בהפקה של איגוד הג'ודו הישראלי. מתוקתק עם מאות לוחמים מכל העולם שבאו עם רעב בעיניים. הגרנד פרי הכי גדול בהיסטוריה של התחרויות שהתקיימו כאן.
משה פונטי, יו"ר האיגוד, חלם להביא לפה תחרויות מהסבב האולימפי, והנה זה קורה, אצלנו - מעצמת ג'ודו עולמית. אליפות העולם תגיע לפה, ואם זה תלוי בנו, גם הגלקסיה.
אני רוצה להודות לכם - הקהל הישראלי - שוויתרתם על השבת שלכם ובאתם להרים. אין לכם מושג כמה זה נותן.
זה היה התבלין הסודי הפעם. מזל טוב ענקי גם לטל פליקר וכמובן לאורי ששון על הזהב. אין לנו זמן לחגיגות, אנחנו כבר מסתכלים היישר אל היעד הבא - גרנד סלאם פריז, אחד האירועים החשובים השנה בדרך לאולימפיאדה בטוקיו שמתקרבת ובאה. אבל לפני כן מחנה אימונים עם ג'ודאים מכל העולם, שוב אצלנו, בישראל.
אוהב, ושוב תודה על הכל! פיטר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו