בשבועות האחרונים התעוררנו שוב ושוב לידיעות על אנטישמיות רצחנית שהיכתה בארה"ב. הכותרות דיווחו על הפיגוע האנטישמי בהרחבה ונתנו תחושה של אחדות גורל יהודי, אבל מתברר שישראלים רבים לא חשים אותה. "מדד הדמוקרטיה" 2019 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה שרק 51 אחוזים מהיהודים בישראל חשים שיש להם וליהודים בגולה גורל משותף. הנתון הזה מאכזב ומדאיג. הוא מעיד על כך שהסולידריות היהודית, הדבק המאחד של העם היהודי אלפי שנים, הולכת ונשחקת.
כמדינתו של העם היהודי, יש משמעות רבה ליחסיה של ישראל עם העם היהודי כולו. לאחריותה של המדינה היהודית ליהדות התפוצות יש ביטוי כבר במגילת העצמאות. לפני כשנה קיבלה האחריות הזו ביטוי חוקתי, עם קבלתו של חוק הלאום הקובע כי למדינה יש אחריות לשלומם של יהודי התפוצות ולטיפוח הקשר עימם.
אבל לקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות יש ממד נוסף וחשוב לא פחות, שבלעדיו תתקשה המדינה לעמוד במחויבותה: המודעות של הישראלים לגורל היהודי המשותף, ותחושת השייכות לעם אחד. הקשר בין יהודי ישראל לתפוצות מוכרח להתבסס על מודעותם של הישראלים לחיים היהודיים ברחבי העולם ולזיקה בינם לביננו. בשורה של סקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי הזיקה של הישראלים ליהדות התפוצות מוגבלת, וכך גם תחושת האחריות לגבי הנעשה בקהילות בחו"ל. ישראלים לא מכירים את אופיו של הקיום היהודי בגולה, אינם מודעים למרכזיותם של הזרמים הלא־אורתודוקסיים, ובעיקר חשים זיקה מוגבלת ליהודים שחיים מעבר לים.
יש לכך מחיר מעשי. בשנים האחרונות הגיעו היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות לשפל חסר תקדים. החלטות שונות שקיבלה ממשלת ישראל, בעיקר בסוגיות דת ומדינה, גרמו לכעס גדול על מדינת ישראל, ויש קהילות המתקשות להזדהות עם מדינת היהודים. כך, בעוד בחוקתה מדינת ישראל קובעת את חיזוק הקשר עם התפוצות כערך מרכזי ומחבקת את יהודי העולם, בפועל היא מתעלמת לעיתים מרגשותיהם.
המדיניות הזו כלפי יהדות התפוצות נובעת במידה רבה מחוסר המודעות ומהאדישות של הרחוב הישראלי לעניין. כשהציבור הישראלי לא ער להשלכות של החלטות המתקבלות כאן על הקהילות היהודיות ועל יחסן למדינת ישראל, מנהיגים ופוליטיקאים ישראלים יכולים "לא לספור" את יהודי העולם.
אך לתחושת הסולידריות בין יהודי ישראל לתפוצות יש גם ממד ערכי. קיומו של העם היהודי במשך אלפי שנים התאפשר גם בזכות תחושת הקשר שאין לנתק, ברית הגורל בין חלקי העם; זהו סוד קיומו של העם היהודי. לשימור תחושת הגורל המשותף הזו ערך בפני עצמו.
חוק הלאום קובע כי יש לשקוד על טיפוח הקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי, אבל הדרך לשם עוברת בהגברת המודעות של היהודים בישראל לנעשה בתפוצות ולחיים היהודיים שם. על הממשלה לשלב ידיים עם המוסדות הלאומיים, שחלק מתפקידם לדאוג לשלמותו של העם היהודי, ולפעול במסגרות חינוכיות וציבוריות כדי להעלות את המודעות לגורל היהודי המשותף ולטפח אותה כחלק מתוכניות הלימודים במערכת החינוך הממלכתית ובציבוריות הישראלית.
ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
