יד קשה נגד הטרור, ולא רק בקמפיין

אפשר רק לברך על הצעדים האחרונים והחשובים של שר הביטחון נפתלי בנט. אתמול הביא לאישור הקבינט קיזוז של 149 מיליון שקלים מתוך הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלשתינית - הסכום שהרשות העבירה ב־2018 למשפחות "שאהידים" ופצועים מפיגועים נגד יהודים. הסכום הזה מצטרף לחוק הקפאת כספי הטרור שהעבירו סגן השר אבי דיכטר וחבר הכנסת אלעזר שטרן לפני שנה וחצי, שקובע שבתום כל שנה יגיש שר הביטחון דו"ח המפרט את הוצאות הרש"פ על משכורות מחבלים. משכורות הטרור האלה, באדיבותה של הרשות הפלשתינית, מגיעות ליותר ממיליארד שקל בשנה, לא פחות.

מי היה מאמין שנרווה כל כך הרבה נחת משנה של שלוש מערכות בחירות שדוחפת שרים וח"כים מהימין לממש את המדיניות שלמענה נבחרו לכנסת. השר בנט יודע שזה ה"מאני טיים" שלו, והוא פועל בהתאם. בשבוע שעבר חתם על צו תפיסה לכספים המועברים לשמונה מחבלים מורשעים, ערבים־ישראלים, שהורשעו בעבירות טרור ומקבלים גם הם משכורות חודשיות מהרש"פ. זאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל פועלת ישירות נגד מחבלים ישראלים, ועולה התהייה מדוע במשך כל השנים הללו לא עלה בדעת אף שר ביטחון לעקל את הכספים המועברים למחבלים האלה, ומדוע צו תפיסת הכספים פועל רק כנגד שמונה מחבלים ולא כנגד כולם. צו תפיסת הכספים מגיע להיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים בשנה, ובדיוק כמו צעדי הריסת בתי מחבלים - גם כאן מרחף האיום שבג"ץ יטרפד את המהלך. 

בזמן שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מחליט לקדם אפשרות של חקירת פשעי מלחמה מצד ישראל - אנחנו חייבים לעלות להתקפה. משרדי החוץ והביטחון חייבים להתגייס למלחמה האמיתית, המאבק על התודעה, ולפמפם את מתודת התשלומים הפלשתינית שמעודדת רצח יהודים. המסר של "רצחת יותר - קיבלת יותר", או Pay for Slay, חייב להיות שגור בכל מערכת חדשות בינלאומית. העובדה שהמקצוע הרווחי ביותר היום ברשות הוא מחבל ורוצח יהודים, חייבת להיות נהירה למדינות העולם. 

ב־2018 חתם הנשיא טראמפ על חוק טיילור פורס, שקובע כי ארה"ב תקצץ שליש מהכספים שהיא מעבירה לרשות הפלשתינית עד שזו תפסיק לממן מחבלים. היו בקשות דומות גם מממשלות גרמניה ונורבגיה, שלא הבשילו. המדינה היחידה באירופה שנקטה צעדים ממשיים היא הולנד, שקיבלה ממש לאחרונה חוק המונע העברת כספים לפלשתינים עד שיפסיקו לממן טרור. 

ישראל חייבת לאמץ מסר תקיף יותר, ובמקום לשדר לעולם את העזרה שלה לפלשתינים, היא חייבת לחזור שוב ושוב על העובדה הפשוטה שהתרבות של שכנינו מעודדת רצח יהודים. תמונות של חלוקת ממתקים אחרי כל פיגוע חייבות להיות מופצות על בסיס קבוע, וכך גם הראיונות עם האימהות האבלות המתפארות ברצחנות בניהן. העולם חייב להבין שישראל מושיטה ותמיד תושיט את ידה לשלום, אבל עם כל הכבוד לבית הדין הבינלאומי בהאג, הצד שצריך ללחוץ עליו להפסיק לחנך את ילדיו לרצח, שנאה ואלימות - הוא הצד השני.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו