קרב על כל הקופה

כדי להציל את מלאכת חייו, על נתניהו לעשות מה שעד כה נמנע ממנו • כמו טראמפ, עליו להחזיר מלחמה לאלה הבאים לבטל כל מה שבנה ואת המערכת הדמוקרטית שבמסגרתה פעל

מאז שנכנס בנימין נתניהו לתודעת הציבור כשגריר ישראל באו"ם לפני כמעט 40 שנה, הוא מקדם חזון מדיני, ביטחוני וכלכלי מגובש. שיטת היישום שאימץ לאורך השנים היא אופורטוניסטית: כשיש לו הזדמנות לקדם את מרכיבי חזונו - כפי שהיה לו כשר האוצר בממשלת שרון - הוא עושה זאת. כשאין לו אפשרות, הוא פועל בצורת התשה והמתנה: מוותר ויתורים טקטיים, בדרך כלל זמניים - כפי שקרה עם הפסקת הבנייה ביהודה ושומרון וירושלים למשך 10 חודשים - או הצהרתיים, כמו נאום בר אילן. במקביל, הוא עוקף מכשולים על מנת להכשיר את הקרקע לקידום חזונו ביום מן הימים - כפי שקרה כאשר ניצל את עוינות ממשל אובאמה לישראל ולמשטרים הסוניים גם יחד, כדי לרקום יחסי אמון הדדיים עם מנהיגי ערב.

כיום, בזכות ממשל טראמפ, יש לנתניהו הזדמנות ליישם את החזון שלו, בעיקר ביחס לפלשתינים, אך לא רק. אלא שדרכו מתנגשת בחזון אחר - זה של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרן ברק, להפוך את ישראל ממדינה דמוקרטית למדינת משטר־משפטנים פוסט־דמוקרטי.

לאורך העשורים האחרונים, במקביל לפעילותו האיטית והעקבית של נתניהו, פעלו חלק משופטי בג"ץ ובכירי הפרקליטות, בסיוע כלי תקשורת, עמותות רדיקליות ופוליטיקאים אופרטוניסטים, לכרסם בסמכויותיהם של נבחרי העם. כיום, אותם משפטנים מאמינים כי המימוש הסופי של חזון ברק עומד לקראת השלמה, ולמעשה נקלענו למצב של מהפכה מול מהפכה.

בסוף, הציבור יכריע. הפגנת הימין נגד מערכת המשפט ובעד רה"מ נתניהו // צילום: גדעון מרקוביץ

את התוצאה יקבע הציבור בבחירות לכנסת ב־2 במארס: אם נתניהו יצליח להקים גוש של 61 ח"כים, הוא ישרוד: מערכת המשפט תרוסן, הסכם אוסלו ייקבר סופית והאינטרסים של ישראל ביהודה ושומרון יובטחו. אם לא ישיג רוב, הסיכוי לשקם את סמכויות נבחרי העם ייעלם לשנים רבות, ומהפכת נתניהו תישכח יחד עם חזון הריבונות של העם - ולא רק ביהודה ושומרון.

המפתח: חזון - ומטרה

כדי להבין איך מנצחים יכול נתניהו להביט על מה שקרה השבוע בבריטניה ובארה"ב. בוריס ג'ונסון ומפלגתו זכו בניצחון אדיר בבחירות לפרלמנט הבריטי, עם ניצחון שיאפשר לרה"מ מדאונינג 10 לקיים את הבטחתו להוציא את בריטניה מהאיחוד אירופי לאחר שקודמתו, תרזה מיי, נכשלה בכך.

כדי להשיג את הרוב הנדרש, עשה ג'ונסון שלושה דברים: ראשית, עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ביולי השנה, הודיע לבריטים כי בכוונתו ליישם את ה"ברקזיט" תוך שיפור הסכם היציאה שמיי השיגה עם בריסל - וכך עשה. שנית, הוא ניסה להשיג את אישור הפרלמנט להסכם, אך כצפוי, נכשל. לבסוף, הקדים את הבחירות ורץ על מצע פשוט: "Get it done" (תשלים את המלאכה). 

ג'ונסון הגדיר את מטרתו - הוא השיג את מה שהיה יכול, ביקש מנדט מהציבור להשלים את המלאכה, וקיבל.

לנתניהו יש חזון מול הפלשתינים. הוא הציג אותו לעיני כל העם בבחירות הקודמות: החלת החוק הישראלי בבקעת הירדן ובהתיישבות הישראלית ביו"ש. אבל אז היסס, כמו מיי עם ה"ברקזיט". כעת, הוא צריך לחזור ולהזכיר את אותו חזון כמו ג'ונסון. כמו שרה"מ הבריטי הביא הסכם חדש מבריסל, על נתניהו להעביר החלטת ממשלה המיישמת בפועל את החוק הישראלי באזורים אלה תוך ביטול המינהל האזרחי. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יגדיר בוודאי את ההחלטה "לא סבירה", התקשורת תזעק, העמותות יעתרו לבג"ץ והשופטים יוציאו צו ביניים.

ואז נתניהו יבקש מנדט מהציבור ליישם את החזון - באמצעות רוב בכנסת שתבצע רפורמה משפטית שתאפשר לנבחרי העם ליישם את רצון העם.

לערער את המתנגדים

וזה מביא אותנו לאמריקה. השבוע הצביע הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים בעד הדחת דונלד טראמפ, תוך רמיסת החוקה האמריקנית, ללא עדויות לביצוע פשעים על ידי הנשיא ולנוכח עדויות השוללות את הטענות נגדו. הדמוקרטים עשו זאת ללא תמיכה ציבורית ועל פי הסקרים, אפילו בקרב מפלגתם התמיכה בהדחה ירדה ב־13 אחוזים מאז נפתח ההליך בחודש שעבר. כמו כן, הם עושים זאת בידיעה שהסנאט יפסול את המעשה וטראמפ יישאר בתפקיד. 

הדחת טראמפ היא התוצאה הצפויה של תגובת הדמוקרטים לתוצאות הבחירות ב־2016 ולהשתלטותם על בית הנבחרים בבחירות לקונגרס בשנה שעברה. לראשונה בתולדות ארה"ב, המפלגה שהפסידה את הבית הלבן סירבה להשלים עם תוצאות הבחירות ובכך פסלה את זכות הציבור האמריקני לבחור את נשיאו. העיצוב מחדש של הדמוקרטים ככוח פוליטי רדיקלי שבא לשנות את כללי המשחק - טמן בחובו את הדחת טראמפ השבוע.

אלא שהפוליטיקאים לא היו לבד. גם הצמרת הביורוקרטית הצטרפה ל"רזיסטאנס" (התנגדות) לנשיא. בשבוע שעבר נחשף, עם פרסום דו"ח מבקר מערכת המשפט האמריקנית מייקל הורוביץ, שממשל אובאמה השתמש בצמרת ה־FBI וזרועות המודיעין האמריקניות כדי לרגל אחר הקמפיין של טראמפ ב־2016 על מנת לסייע להילארי קלינטון. הממשל קיבל צווי חיפוש מבית משפט סודי לביטחון המדינה, על סמך מידע מפוברק שהובא לידו ומומן על ידי הקמפיין של קלינטון. לפי הדו"ח, הקמפיין של המועמדת הדמוקרטית שילם לסוכנים זרים - לרבות רוסים - עבור המידע המפוברק. מבצע הריגול הבלתי חוקי שימש בסיס למינוי רוברט מולר לשמש תובע מיוחד לחקור את יחסי הקמפיין של טראמפ עם רוסיה. 

מלכתחילה פסל טראמפ את לגיטימיות ההליכים נגדו. הוא הבין כי על אף העטיפה המשפטית, הכל פוליטי והמשחק מכור מראש. כך גם הציג את האירועים לציבור וכך שמר על התומכים שלו ופגע בלגיטימיות של אלה שמנסים להרוס אותו. 

נתניהו, עד כה, לא היה מוכן להציג את המאבק המתנהל נגדו לאשורו. הוא לא התעמת באופן רציני - לא עם היועץ המשפטי, לא עם הפרקליטות ולא עם שופטי בג"ץ. אדרבה, עד לא מזמן הגן עליהם כי לא הבין את המהות הפוליטית של המעשים הכביכול משפטיים שלהם.

כדי להציל את מלאכת חייו, על נתניהו לעשות את מה שעד כה נמנע ממנו. כמו טראמפ, עליו להחזיר מלחמה לאלה הבאים לבטל מה שבנה ואת המערכת הדמוקרטית שבמסגרתה פעל. עליו לדבר על המהות הפוליטית של מאבק הפקידים והשופטים הבלתי נבחרים ושותפיהם בתקשורת ובעמותות הרדיקליות.  

המאבק הוא על כל הקופה. מנדלבליט וחבריו יודעים זאת. על כן הם כבר ויתרו על הבושה ופועלים בכוחניות לרמוס כל ניסיון של נבחרי העם לקחת בחזרה את הסמכויות שניטלו מהם על ידי המשפטנים. על נתניהו להבין זאת, כפי שטראמפ מבין זאת, ולפעול בהתאם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו