אי אפשר שלא להיזכר פעם נוספת בפגישה הראשונה של מיכאיל גורבצ'וב עם ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר ב־1984 - שנה לפני שמונה רשמית כיו"ר המפלגה הקומוניסטית.
ככל הנראה, גורבצ'וב הפתיע את תאצ'ר בביקור שלא רצה לדווח עליו רשמית, ואחת השאלות הראשונות שהוא שאל את האישה שכל כך הרשימה אותו היא "איך את דואגת לזה שיהיה מספיק אוכל לכולם בממלכה שלך?" על כך השיבה תאצ'ר מבלי לחשוב "אני לא". מאוחר יותר היא הסבירה שמנהיגים שדואגים שיהיה אוכל במדינה שלהם, מבטיחים את זה שלא יהיה.
שמעתם מה השר אריאל הסביר? הוא ממליץ על מכסות, משרד הכלכלה והתעשייה אחראי לחלוקת מכסות היבוא ומשרד האוצר אחראי למכסים. כמה אחריות, כמה פקידות, כמה תכנון... אבל חמאה אין! שמעתם על מחסור בבגדים? בנעליים? בטלוויזיות? בריהוט? במוצרי חשמל? לא, כי אין.
מחסור יש לעיתים בפירות מסוימים, בירקות מסוימים ובכל מוצר ששלושה שרים או יותר צריכים לדאוג לאספקה שלו. מכס של 160% על מוצר מזון, כדי למנוע מאיתנו, הצרכנים, תחרות בריאה על המחיר והאיכות - זו ה"דאגה" שהגיע הזמן לוותר עליה. הגיע הזמן שגם אנחנו נלמד את מה שגורבצ'וב למד מתאצ'ר לפני 35 שנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו