אם יש ביטוי שראוי להזכיר בימים האחרונים, הוא המימרה המיוחסת לביסמרק: "פוליטיקה ונקניקיות הם שני דברים שלא מומלץ לדעת איך מכינים". כחוויה קולקטיבית, ההאזנה לשיחות נתניהו־מוזס לא היתה נעימה במיוחד. לא צריך להיתמם; כך מנהלים בעלי שררה משא ומתן בכל תחום ובכל תקופה. אך עדיין, ההאזנה לסחר־מכר הזה, שכאמור, לא היה שונה מכל סחר־מכר אחר בין שני בעלי אינטרס, היתה מביכה למדי.
מאזן הנקודות, מי "יצא יותר טוב" מהחשיפה, פחות חשוב. לדעתי, מוזס יצא וידו על התחתונה. התברר שנתניהו סוחר ממולח ממנו, ובעיקר, מוזס הונצח כשהוא מביע בוז מוחלט למוסד העיתונות, המזוהה עם ערכים נעלים כמו חופש הביטוי והגנה על הדמוקרטיה. קשה לשכוח את הציטוט המופלא, "אני רוצה לעשות כסף". אבל, כאמור, זה פחות חשוב. הנקודה העיקרית היא, שהעובדה שאנחנו יודעים איך מכינים נקניקיות לא גורמת לנו לאכול אותן פחות, והעובדה שעכשיו אנחנו יודעים איך מכינים עיתון, לא גורמת לנו לקרוא פחות עיתונים או להאמין להם פחות.
נכון, לקוראי עיתון זה היה אולי רגע של הנאה מפרסום השיחות. שנים הורגלנו בימין לספוג עלבונות סרק סביב "ישראל היום". בעולם התקשורת הקפידו להכפיש אותו כ"ביביתון" ולזלזל ביושרתו. כעת, כשמתברר ש"ידיעות אחרונות", מתחרהו הגדול, איננו אלא לוח מודעות בשירות האינטרס המשתנה של בעליו, צריכים הרבה עיתונאים לאכול הרבה כובעים, או לפחות להרהר בהתנשאותם האוטומטית על עיתונים אחרים.
הנקודה החשובה מכל היא מידת ההשפעה של העיתון ושל התקשורת בכלל. "זה איש מסוכן מאוד", אומר נתניהו על מוזס כשזה יוצא מאחת הפגישות. מדוע הוא כל כך מסוכן? בגלל שליטתו בתודעתם של מיליונים מאזרחי ישראל. אנחנו חיים במציאות של אינטרנט ועידן חדש בתעשיית הידע. כולנו מקושרים עם כולנו וברמות כל כך חדשניות ומפתיעות, עד כי קל לנו לשכוח שגם כיום, עדיין, יש אי־שם מושכים בחוטים, בעלי עוצמה ושליטה על זרם המידע, הקובעים לא רק על מה נחשוב היום, אלא גם מה נחשוב.
כל אחד מאיתנו חושב שהוא עצמו מתוחכם מספיק כדי לצרוך מידע מאמצעי תקשורת ההמונים ולהישמר מהתעמולה המומטרת מהם. אבל אם מכשירי עיצוב העמדות הללו לא היו עובדים בהצלחה, לא היה נתניהו מפנה כל כך הרבה מזמנו לפגישות עם מוזס. אם אתם חושבים שהאינטליגנציה שלכם מחסנת אתכם מפני השפעותיהן של פרסומות, שבהן דוגמן ודוגמנית משדלים אתכם לצרוך משקה מסוים - אתם טועים. זה עובד גם כשאתם מודעים למניפולציה; קל וחומר בתעמולה הנקראת "חדשות", שם המניפולציה מוסתרת ביד אמן.
המשיכו לצרוך תקשורת ועיתונות אם אתם חפצים בכך, אבל אל תשכחו את הרובד התעמולתי. לא תמיד מדובר רק בחופש ביטוי ובדמוקרטיה - לעיתים זו מניפולציה יקרה ומתוחכמת, שנועדה לשכנע אתכם לצרוך מוצר. אמנם המוצר הוא דעה או עמדה ולא מוצר צריכה, אבל לעיתים דווקא זה המוצר שיעלה לכם ביוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו