האבות המייסדים של ארצות הברית עסקו רבות בסכנת התערבותם של גורמים זרים במערכת הפוליטית במדינה ובאיום שהדבר מהווה על ריבונותה של האומה הצעירה. בנאום הפרידה שלו ב־1796, טען הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, כי אחת הסכנות הגדולות ביותר עבור ארה"ב היא חתרנותן של מעצמות זרות והשפעתן הפוטנציאלית על המערכת הפוליטית האמריקנית. "ההיסטוריה והניסיון מוכיחים שהשפעה זרה היא אחת מיריבותיו ההרסניות ביותר של הממשל הרפובליקני", קבע, ולא שיער שביום מן הימים נשיא אמריקני ייחשד בשידול גורמים זרים למעורבות מעין זו.
אף שאין הוא הנשיא האמריקני הראשון לעשות כן, דומה שטראמפ לא בחל בהתערבות זרה במסלול דו־סטרי, כפי שהעיד בעצמו בשבוע שעבר, כשאמר לנציגים רשמיים מרוסיה שאינו מוטרד מהמעורבות הרוסית בבחירות 2016 לנשיאות. "גם אנחנו פועלים באופן דומה במדינות שונות", הוסיף. וכפי שניתן היה להתרשם משתי מערכות הבחירות האחרונות בישראל, מדובר היה בעיקר במעורבות גלויה, שאף שאינה סמויה וחשאית, יש המערערים על הלגיטימיות שלה.
אלא שבשבועות האחרונים מצטברים דיווחים שמהם עולה בקרב גורמים שונים החשד שהתנהלותו של טראמפ גובלת בהפרה של חוק התגמולים הפדרלי, שלפיו אין לקבל או לשדל לקבלת דבר בעל ערך עבור קמפיין בחירות מאזרחים או מממשלות זרות.
כך למשל, בשלהי ספטמבר פורסם כי טראמפ ואנשיו הפעילו לחץ על גורמים באוקראינה, בכללם הנשיא זלנסקי, לפתוח בחקירה כנגד המועמד המוביל לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן ובנו האנטר. זאת, בגין חשד לשחיתות, לכאורה, מצידו של האחרון בזמן כהונתו כחבר דירקטוריון בחברת גז אוקראינית. כאמצעי לחץ, הורה טראמפ להקפיא סיוע של כ־400 מיליון דולר לאוקראינה. לאחרונה דווח כי טראמפ ניסה לשכנע גם את ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, ואת ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, להעביר מידע שיחליש את החקירה המתנהלת בגין המעורבות הרוסית בבחירות 2016 לנשיאות. ואם בכך אין די, טראמפ אף פנה באופן פומבי לסין בבקשה לחקור את ביידן הבן, בחשד שלאחר ביקורו עם אביו במדינה הצליח לגייס השקעה של מיליוני דולרים עבור חברה בבעלותו. מדבריו עלה כי אם הסינים לא יעשו כן, יהיו לכך השלכות על מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית. ראוי לציין כי הן האוקראינים והן הסינים טענו כי הכרזותיו של טראמפ חסרות שחר.
אמנם, אין זו הפעם הראשונה שקמפיין הבחירות של טראמפ נחשד בקבלת סיוע מצד ממשל זר, אך הפעם מצטייר מהדיווחים תרחיש חריג, שלפיו נשיא המעצמה החזקה בעולם, שחרתה על דגלה את עקרונות הדמוקרטיה, עלול למצוא עצמו בהליך הדחה בעקבות פניותיו היזומות למדינות אחרות להתערב לטובתו במסגרת מערכת בחירות.
דומה שהנשיא טראמפ לא מגלה סימני בהלה מהליך הדחה בסנאט, אולי מתוך הנחה שהדבר דווקא יוביל להעצמת התמיכה הציבורית בו. אם לשפוט לפי הסקרים, הנחה זו עוד לא מוכיחה את עצמה: אף שכ־52 אחוזים מהציבור האמריקני עדיין תומכים בו - כך לפי סקרי דעת קהל אחרונים - הולכת ומסתמנת עלייה בשיעור התומכים בהדחתו.
מכל מקום, אין סיכוי רב להצלחתו של הליך ההדחה. אף שהושגה תמיכת מרבית חברי בית הנבחרים במהלך, האפשרות שתמיכה כזו תושג גם בסנאט היא אפסית, לאור העובדה שמרבית חבריו משתייכים למפלגה הרפובליקנית. וההצבעה, יש לזכור, אינה אנונימית. בכל מקרה מדובר בהליך ארוך ומסורבל שתועלתו מוטלת בספק רב, ותרומתו הצפויה להעמקת הפילוג בחברה האמריקנית ברורה. כך או כך, ככל שהפרטים מלאים ומדויקים, התנהלותו של טראמפ עלולה לייתר את המאמצים הרבים שמשקיעה ארצות הברית בהתגוננות מפני התערבות זרה פוטנציאלית בבחירות 2020 לנשיאות, ואולי אף לפגוע בהרתעה מפניה.
פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו