הסופר המצרי המפורסם, עלאא אל־אסואני, תקף בחריפות את משטרו של הנשיא א־סיסי בראיון שהעניק לאחרונה לעיתון הליברלי הלבנוני "L'Orient-Le Jour".
א־סיסי מואשם בקידום אנשי צבא לתפקידים אזרחיים מרכזיים, בשחיתות וברדיפת אזרחים. אל־אסואני, שהתפרסם עם ספרו "בית יעקוביאן" שהפך לקלאסיקה, נחשב לקולה השפוי של מצרים ורבים מחשיבים את דעותיו. ערב הדחתו של הנשיא לשעבר מובארק, הוא פרסם סדרת כתבות על המצב במצרים וחזה את ההתקוממות הציבורית. הוא מואשם בפגיעה בנשיא, במערכת המשפט ובצבא ונאלץ לברוח לחו"ל, משם הוא ממשיך להשמיע את דעותיו.
לדבריו, הרדיפות הגיעו לאבסורד. למשל, ח'אלד לוטפי, עובד חנות ספרים, נשלח לחמש שנות מאסר כי מכר את ספרו של אורי בר־יוסף, "המלאך", הוא הסוכן המצרי אשרף מרואן. הרשתות החברתיות מלאות תיאורים על שחיתות הפושה בכל מקום, ודברי ביקורת על מעורבות הצבא בכלכלה ועל הפגיעה במערכת המשפט. דובר של הצבא הודה לאחרונה כי הצבא אמנם מפקח - לא מנהל - על כ־2,600 פרויקטים לאומיים המעסיקים כ־5 מיליון איש.
א־סיסי מואשם גם במעורבות במערכת המשפט. הוא ביטל את המסורת שלפיה מינוי שופטים בכירים לבית המשפט החוקתי או האדמיניסטרטיבי או לערעורים, נעשה לפי הוותק. תחת זה, פעל למינוי מקורבים ואנשי שלומו.
אבל הביקורת הקשה מוטחת בשל הזינוק במספר האזרחים המוצאים להורג. על פי ארגון זכויות האדם אמנסטי, הוצאו להורג יותר מ־700 איש מאז עלייתו של א־סיסי לשלטון; מצרים נמצאת במקום השישי בעולם בהוצאה להורג ב־2018.
עד כה הצליח א־סיסי להדוף את הביקורת עליו מצד ארה"ב ואירופה בטענה כי לפני זכויות אדם יש לדאוג לחיי האדם, בפרט כשמצרים נאבקת בטרור. המערב השתכנע והרפה מהלחץ, אך הדבר עשוי להשתנות ככל שירבו הטענות נגד הנשיא המצרי.
א־סיסי אמנם מנסה להצדיק את צעדיו בנימוקים דתיים ומסביר שהוא נוהג לפי השריעה, מקור ההשראה לחקיקה במדינה, אך דומה שהוא אינו תופס את עוצמת הפגיעה שחווים אזרחי מצרים. לפני ימים אחדים הפגינו בכיכר תחריר כמה מאות צעירים ושאגו נגדו את הסיסמאות שבהן גידפו את מובארק בשעתו: "אירחל", הסתלק.
סוגיית זכויות האדם במצרים היתה מאז ומתמיד עקב אכילס של המשטר, ואף גרמה בעבר למתח מול הממשל האמריקני. א־סיסי לא יוכל להמשיך לפגוע באזרחים, ובשלב מסוים יידרש גם על ידי הקהילה הבינלאומית להפסיק לפעול ברוח השריעה המחמירה, להוביל שקיפות במערכת המשפט ולהילחם בשחיתות. עליו לזכור גם כי אנשי המשטר הישן, שעליהם הוא נשען, מתקרבים לגיל הפרישה מהחיים הפוליטיים. הצעירים המפגינים נגדו בכיכר תחריר הם בני הדור החדש. העתיד לפניהם.
יצחק לבנון היה שגריר ישראל במצרים וכיום מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו