הרכבת ממשלה אינה תחרות "רה"מ נולד"

מאז פרסום מדגמי הטלוויזיה עסוקה התקשורת בניתוח עניין "גושים " הפעם החלוקה היא :בעד ביבי ונגד ביבי ,קריטריון חדש לחלוקה פוליטית  שרק לפני מספר חודשים התברר כמופרך(ליברמן) ובשאלה על מי אמור נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי הבחירות. כולם עסוקים בהערכות בעקבות חלוקת מנדטים על פי מדגמים מנדטים שבעיקר בגלל היותם צמודים ברור שאין למשחקי ההרכבה שום משמעות עד לתוצאות האמת.. מנחשים מה יגידו לנשיא וקובעים את זהות ראש הממשלה הבא כפועל יוצא מתרבות הניחוש. שוכחים ומעלימים את העובדה שלנשיא המדינה יש שיקול דעת בהחלטתו.

דווקא חוק יסוד הנשיא וחוק יסוד הממשלה נותנים תשובה ברורה לשאלה של סמכויות הנשיא ומרחב שיקול דעתו. 

 

סעיף 7(א) לחוק יסוד הממשלה קובע :  "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה".

סעיף אחר בחוק יסוד הממשלה עוסק במפורש בהטלת התפקיד לפי בקשת רוב חברי הכנסת : "סעיף 10 (א) לחוק יסוד הממשלה (עוסק בעניין זה שאינו מעניק שיקול דעת לנשיא בניגוד לסעיף הקודם שציינתי)"

הודיע נשיא המדינה ליושב ראש הכנסת, לפי סעיף 9(א), שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה, או שהטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת לפי אותו סעיף וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא בתוך 28 ימים שהרכיב ממשלה או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את התפקיד על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב, והכל בתוך 21 ימים מיום הודעת הנשיא, או מהיום שבו עברה התקופה לפי סעיף 9(ג), או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי העניין

הוגשה לנשיא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יטיל הנשיא, בתוך יומיים, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצוין בבקשה.

שני סעיפים אלו מעידים כי זוהי סמכותו הברורה של הנשיא ותלויה בשיקול דעתו הבלעדי וקובעים בברור מתי נשללת בפועל סמכותו הבלעדית של הנשיא בהקשר זה. 

בשנים האחרונות הפכה התקשורת (והנשיאים מושפעים , לא מעט, ממנה) את תהליך ההתייעצות לסוג של תכנית ריאליטי בדומה ל"כוכב נולד", רק שהפעם מדובר ב"ראש ממשלה נולד". כל העניין המהותי הפך לספירת אצבעות. כמה ממליצים על זה וכמה על אחר/ת. ממש זילות של מוסד הנשיאות וחובת ההתייעצות. זו(חובת ההתייעצות) אינה רק זכותו של הנשיא אלא גם חובה שהטיל עליו המחוקק בהקשר לזהות מרכיב הממשלה. לשמוע ולהשמיע. לבחון היטב מה הסיעות השונות מציעות כפתרון לבעיות הניצבות בפני המדינה. כיצד ניתן לגשר על הפערים בין סיעות שונות כדי להביא ליתר אחדות וליתר משילות. ובעניין המספרי : הנשיא אינו מחשבון כיס המונה ממליצים אלא אחריותו ברורה.

עליו לדאוג להטיל את הרכבת הממשלה על מי שלדעתו, דעת הנשיא, יוכל להקים  ממשלה יציבה בפרק הזמן הקצר ביותר כי מצב הביניים רע לישראל. עניין שהנשיא כשל בו בפעם האחרונה כאשר הטיל על נתניהו שלא הצליח לגייס רוב לממשלתו כאשר ליברמן הבהיר כי לא יצטרף לממשלתו. רק לאחרונה התברר שאין כל קשר בין ההמלצות ולנכונות להצטרף לקואליציה(ראה מקרה ליברמן).שיקול הדעת נלקח מהנשיא רק במקרה של כישלון בהרכבת ממשלת או במקרה והנשיא חושב שאין בידי אף לא אחד מחברי הכנסת היכולת להרכיב ממשלה ולזכות ברוב בכנסת . במקרה זה 61 חכי"ם המציעים מועמד להרכבת ממשלה מבטלים את  שיקול דעתו של הנשיא. 

במרכז  שיקולי הנשיא צריכה לעמוד הערכתו מי יכול גייס רוב קואליציוני  ומי לא.זה הקרטריון החשוב וכמעט אין בלתו. מכאן נולד הביטוי גוש חוסם. כאשר רוב מבין חברי הכנסת מודיע לנשיא כי בשום מצב לא יתמוך בממשלה שמאן דהוא יעמוד בראשה. . כמו במקרה רבין ב-1992 שגייס רוב מבין חברי הכנסת (העבודה, מרץ והסיעות הערביות)  המתנגדים לשבת בממשלת שמיר.

 נהוג לומר שב-2009  החליט הנשיא פרס להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה ולא על לבני שעמדה בראש הסיעה הגדולה בגין המלצות של יותר מ-61 חכי"ם. לא כך היה הדבר.  כמי שהיה לצדו של פרס במהלך ההתייעצויות עם הסיעות השונות הכרתי היטב את התלבטויותיו .רק לאחר ששמע את נציגי הסיעות השונות והבין מהם כי לא יצטרפו לממשלה בראשות לבני וכי יש להם למעשה הסכמים עם נתניהו הטיל על נתניהו להרכיב ממשלה אך עדיין ניסה לשכנע אותו ואת לבני להקים ממשלת אחדות . לבני לא הסכימה והעניין נפל. כלומר מה שמנחה את הנשיא הוא היכולת להרכיב ממשלה יציבה בהקדם ולא מספר הממליצים או הסיעה הגדולה.    מכאן שלא גודל המפלגה קובע ולא מספר הממליצים, אלא מי מוכן לשבת עם מי בקואליציה. 

הכותב שימש כיועצו הפוליטי של הנשיא פרס 2007-2014 והשתתף בהתייעצויות להרכבת ממשלה

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו