יש לכם הזדמנות גדולה להשפיע

בכל בחירות עולה השאלה: למה בכלל לטרוח להצביע? הרי כל מצביע הוא רק אחד מכמה מיליונים, מה זה משנה אם ילך להצביע או לא ילך? תירוצים כמו "אם כולם יעשו ככה המצב יהיה רע" אינם מובנים. הרי אתה, המצביע, אינך כולם. אתה רק אתה. 

נימוק אחר יכול להיות שבסופו של דבר הקול שלך כן יכול לקבוע. ב־2008 פוליטיקאי בשם סי.פי ג'ושי התמודד בבחירות במדינת ראג'סטאן שבהודו, וקיבל 62,215 קולות, בעוד המועמד היריב קיבל 62,216 קולות וניצח אותו על חודו של קול ממש. אשתו של ג'ושי, אמו והנהג האישי שלו לא הצביעו בבחירות. "מה הסיכוי שהקול שלי ישפיע?" הם בטח שאלו את עצמם.

זה לא היה המקרה היחיד בהיסטוריה שבחירות הוכרעו בזכות קול אחד בלבד. במדינה אחרת בהודו, קרנאטקה, פוליטיקאי בשם שובר־השיניים ר' דְהרוואנאריאנה ניצח בבחירות האזוריות ב־2004 בהפרש של קול אחד מול יריבו. גם במערב היו מקרים כאלה: כך למשל בבחירות לבית הנבחרים של וויומינג הגיעו שני מועמדים לתיקו של 1,941 קולות, ושהמושל נאלץ לבסוף להשתמש במתודה של שליפת כדור פינג־פונג מכובעו כדי לבחור את המנצח. 

אירועים כאלה נדירים מאוד, אמנם, אך הם קיימים. ועדיין, התחושה הכללית היא שהקול שלך בבחירות אינו כזה קריטי. ל"ימין החדש" חסרו בבחירות הקודמות 1,545 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. מספר קטן מאוד, אבל עדיין יותר מ־1,000. הליכוד ויהדות התורה התמודדו בקרב משפטי ארוך לאחר הבחירות, כאשר בזמן מסוים היה נראה שקוֹל אחד בלבד הוא שיכניס את מועמד הליכוד במקום ה־36, עמית הלוי, על חשבונו של יצחק פינדרוס מיהדות התורה. פסילת הקלפי בכסרא סמיע, שבה זכה הליכוד ב־350 קולות, טרפה את הקלפים בעניין זה, אך התסריט של קול אחד המעביר מנדט ממפלגה למפלגה התגלה כמציאותי למדי.

ועדיין, ברוב המקרים הסיכוי של קול אחד להכריע הוא קטן יחסית. כשיש מיליוני מצביעים, הסיכוי של פתק אחד להשפיע מזכיר את סיכויי הזכייה של כרטיס לוטו. אבל בבחירות הנוכחיות יש טוויסט, שמגדיל את הסיכוי שלכם לזכות בפרס הגדול ומטה את הכף לכיוון התועלת שבהצבעה.

הבחירות הנוכחיות הן בחירות חוזרות. הן משעממות. איש לא מבין למה הגיעו בכלל. שיעורי ההצבעה צפויים להיות נמוכים משמעותית מהרגיל. ופה בדיוק אתם עושים את המכה הפוליטית שלכם. שיעורי הצבעה נמוכים אומרים שלכל קול יש השפעה גדולה יותר. מספר הקולות הנדרשים למנדט - יורד; מספר הקולות הדרושים כדי לעבור את אחוז החסימה - יורד. כלומר, הקול שלכם יכול, פוטנציאלית, להוריד מפלגה מתחת לאחוז החסימה או להעלות אותה, להעביר מנדט ממפלגה אחת למפלגה אחרת, וכל זה בהליכה פשוטה לקלפי. הכפלת ההליכה - הבאת משפחה וחברים לקלפי - היא הכפלת הסיכוי שלכם להשפיע. שווה, לא?

ללכת להצביע בבחירות מנומנמות דומה למדי לפעולה של משקיעים חכמים כאשר השווקים בירידה: הם מבינים שהרוח הציבורית מביאה למחירי מציאה של מניות, ובעוד כולם מוכרים, דווקא המשקיעים החכמים מזהים את ההזדמנות וקונים. 

בבחירות הנוכחיות יש אלמנט נוסף שהופך את ההצבעה למשמעותית יותר. בהינתן העובדה שישראל ביתנו אינה מוכנה לשבת בקואליציית ימין־חרדים, ושכחול לבן אינה מוכנה לשבת עם נתניהו, רבים מאוד הסיכויים שנגיע למבוי סתום גם אחרי הבחירות. כדי להימנע מכך, הימין צריך להשיג רוב מוחלט בלי ליברמן, וזו משימה מאוד לא פשוטה. במקרה כזה, שוב, הקול של כל איש ימין משמעותי הרבה יותר, כי זה בהחלט אפשרי שההבדל בין 60 ל־61 מנדטים יהיה תלוי בקולות בודדים.

הבחירות האלה, שבהן האדישות חוגגת, הן ההזדמנות הגדולה שלכם, הבוחרים החכמים, להשפיע. קחו אותה בשתי ידיים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו