עכשיו, כשאיומי השביתה ירדו מסדר היום ושנת הלימודים נפתחה כסדרה, מן הראוי לבחון בצורה יסודית אם התביעות של הארגונים המייצגים את המורים לשיפור בשכרם ובתנאי העסקתם מוצדקות.
האוצר, השואף כמובן לא להגדיל את שכר המורים, פרסם נתונים המלמדים כי בהשוואה למקביליו במדינות ה־OECD, שכרו של מורה ישראלי המועסק במשרה מלאה גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. עוד טוען האוצר כי בעשור האחרון עלה שכר המורים בישראל ביותר מ־30 אחוזים, הרבה יותר מעליית השכר בתחומים אחרים. ארגוני המורים, מנגד, טוענים שיחסית לאקדמאים העובדים בשירות המדינה, שכר המורים נמוך מאוד. הם מציינים גם שמרבית המורים בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק.
שכר ותנאי עבודה אינם נקבעים לפי צדק מוחלט, אלא באופן יחסי. אך כדי למצוא בכל זאת תשובה לשאלה מהם השכר ותנאי העבודה הראויים לעוסקים בהוראה בבתי הספר, אני מציע להתמקד בשני היבטים: מהי איכות ההוראה שנרצה להעניק לילדינו, והאם השכר ותנאי העבודה שאנו מציעים כיום למורות ולמורים בבתי הספר מספיקים כדי למשוך למערכת החינוך את מי שהיינו רוצים שיהיו המורים של ילדינו?
למרבה הצער, התשובה לשאלות אלו ברורה: בתנאי השכר הנוכחיים אנחנו לא מצליחים לגייס להוראה במערכת החינוך את האנשים האיכותיים ביותר בחברה הישראלית. רמת הידע והיכולות של אלו הפונים כיום ללימודים לקראת תעודת הוראה אינן גבוהות דיין. אם אנחנו רוצים שאלו שמתעניינים כיום בתחומי עיסוק אחרים ישקלו ברצינות להשתלב במערכת החינוך הישראלית, אנחנו חייבים כנראה להגדיל משמעותית את שכר המורים ולשפר מהותית את תנאי עבודתם.
מדוע חשוב כל כך למשוך למערכת החינוך מורים ראויים? הנקודה המרכזית, שחוזרת על עצמה במחקרים על מערכות חינוך מצליחות, היא שאיכותם של המורים היא הגורם המשפיע ביותר על הצלחת התלמידים. משתנים רבים יוצרים מערכת חינוך מוצלחת, אבל בלי מורים טובים כמעט בלתי אפשרי לבסס מערכת חינוך אפקטיבית.
סוגיית שכר המורים אינה פשוטה. נדרשת לא רק העלאה של שכר המורים, אלא גם הקטנת פערי השכר בין מורים צעירים לוותיקים, יצירת זיקה בין שכר המורים לאיכות עבודתם והגדלת הגמישות של בתי הספר בבחירת המורים. אפשר לשקול מודלים שונים שיאפשרו תגמול דיפרנציאלי ויעודדו חתירה למצוינות.
השאלה אפוא אינה צריכה להיות אם שכר המורים הוגן ביחס למספר שעות ההוראה בפועל, או אם תנאי העבודה הוגנים ביחס לאלה של מקביליהם בעולם או של עובדים אחרים במשק - אלא כיצד מצליחים למשוך למערכת החינוך צעירים וצעירות איכותיים וחדורי מוטיבציה שישקלו קריירה בחינוך מתוך בחירה, ולא כמוצא אחרון. במציאות העכשווית, התשובה לכך עוברת דרך תלוש השכר.
ד"ר חיים שקד הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך "חמדת הדרום" בנתיבות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו