תוצאות הסקרים הקרובים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה צפויות לגלם בתוכן את אוסף הגמגומים, התירוצים, הסתירות וההבהרות הקלושות שאופפות את יו"ר כחול לבן בזמן האחרון. זו עשויה להיות תוצאה של ההדלפות על טיב קשריו עם ח"כ ינקלביץ', או החריקות והמסרים הסותרים היוצאים מהקוקפיט, ואולי זה בכלל עייפות החומר והקיץ הלוהט. אך דבר אחד בטוח: משהו לא טוב עובר על בני גנץ.
גנץ הולך ומתרחק בצעדי ענק מתדמיתו הראשונית כאלטרנטיבה ראויה לנתניהו, אדם שקורץ מחומר של מנהיגים. ככל שעובר הזמן ומתקלפות השכבות, כך נחשפת האמת הפשוטה: המלך עירום. המסרים הסותרים, הכבדות, חוסר הביטחון, ההססנות ואי־השליטה במפלגתו שלו. ישאל עצמו הבוחר הסביר: אם בני גנץ לא עומד בלחץ של סיטואציות יומיומיות עבור פוליטיקאי, כמו הצהרה פשוטה למצלמה או ראיון טלוויזיה, כיצד יעמוד בלחצים אמיתיים של ניהול מדינה?
כל מי שעבד אי פעם עם פוליטיקאי, מכיר את הפער בין התדמית למציאות. כמעט תמיד אין הלימה מוחלטת בין האדם לתדמיתו התקשורתית. פוליטיקאים יכולים גם לשנות את תדמיתם מן הקצה אל הקצה, לשפרה ולהתאימה לנסיבות: אריאל שרון הפך לעת זקנה ל"סבא חביב" ושמעון פרס נעשה ל"סלב על". שניהם היו פוליטיקאים שנויים במחלוקת והפכו, בתהליך ממושך ומורכב, לסמל הממלכתיות המאחדת.
אצל בני גנץ קרה בדיוק ההפך - ובמהירות מסחררת. הוא החל את המרוץ בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה במקום הכי גבוה שאפשר, כיריב ראוי לנתניהו. עם כניסתו לפוליטיקה והקמת חוסן לישראל, קיבל גנץ חסר הניסיון הפוליטי ציונים גבוהים יחסית בסקרי התאמה לראשות הממשלה, נמוכים רק באחוזים בודדים מאלה של נתניהו. הגנרל הנוצץ גבה הקומה ותכול העיניים נתפס במחנה השמאל כמושיע הלאומי וכמועמד האולטימטיבי להחלפת ראש הממשלה המכהן, שנוא נפשם. נישא על גלי אהדת התקשורת - צבר גנץ פופולריות שהגיעה לשיאה לאחר נאום בכורה תיאטרלי ומהונדס למשעי, שהציב אותו כבר ראש בראש מול נתניהו. "זה לא בני גנץ, זה יצחק רבין", התפייט עליו אחד הפרשנים בטוויטר כשנאם לראשונה כמועמד.
גנץ, שיש הטוענים בתוקף כי שאיפתו הגדולה ביותר היתה לשמש שר ביטחון בממשלת נתניהו, נקלע שלא בטובתו לסיטואציה שבה נסחף אחרי התקשורת, הסקרים וחלקים בציבור הישראלי המתעבים את משפחת נתניהו. המעידות החלו עוד במערכת הבחירות הקודמת. התדמית נשחקה לאיטה, אחוזי ההתאמה לראשות ממשלה צללו ונפתח פער יציב ודו־ספרתי בין נתניהו לגנץ.
גם התקשורת התקררה. במערכת הבחירות הקודמת התקבלו מעידותיו בסלחנות. עיתונאים תירצו את הגמגומים בראיון המביך ליונית לוי בפער הזמן בשידור הלווייני. בבחירות הנוכחיות גנץ הוא כבר בבחינת מטאטא ישן שלא סיפק את הסחורה. התקשורת ההפכפכה כבר מרשה לעצמה לחבוט בו.
שותפו להנהגת כחול לבן, יאיר לפיד, יצא להגנתו וטען שמדובר פשוט בחוסר ניסיון תקשורתי. בין שמדובר בחוסר ניסיון ובין שמדובר בחוסר התאמה, ברור שהתדמית הראשונית של גנץ התנפצה ובמקומה מתגבשת תדמית הרבה פחות אטרקטיבית: בני גנץ הוא איש ראוי, רב זכויות ובעל כוונות טובות, אך הוא פשוט לא מתאים להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.
ד"ר דנה רביב היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה ומרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו