ט' באב וחג הקורבן חברו השנה ליום נפיץ במיוחד, שהביא עימותים קשים בהר הבית. התקשורת הישראלית עקבה בדריכות אחר כל קריאת הסתה, חפץ מושלך, סגירה או פתיחה של שער. אבל דומה שבתקשורת הערבית, אם לשפוט לפי אתרי העיתונים הגדולים דוגמת "ריאד אליום", "אלאיאם" או "אל־שרק אלאוסאט", לא היו מוטרדים מירושלים, והתמקדו יותר בחג הקורבן ובביקורי האח"מים במדינות ערב.
הפלשתינים רגילים לכך. כשמשטרת ישראל ביטלה את התפילות ביולי 2017 לאחר רצח השוטרים בשער השבטים, התאכזבו הפלשתינים מהתגובה הרופסת בעולם המוסלמי, שכללה גינויים קלים בלבד וכמה הפגנות של פלשתינים בירדן.
דומה שמחויבותן הגוברת של מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, להילחם בטרור, העייפות של סעודיה עצמה ממלחמות ועימותים, וההתקרבות לישראל - נותנות את אותותיהן. הקרע ההולך וגדל בין הפלשתינים לריאד בא לידי ביטוי בצורה חריפה אך לא מזמן, כשאיגוד העיתונאים הפלשתיני גינה ביקור בהר הבית של משלחת תקשורת רשמית, לרבות הבלוגר הסעודי מחמד א־סעוד, כ"חלק מהמאמץ של המזימה הפוליטית הציונית־אמריקנית לחסל את המטרה הפלשתינית". סעודיה עסוקה בסוגיות פנים לא פשוטות, והיא מעוניינת כרגע לייצב את משטרה. היא בהחלט תאפשר שחרור לחצים ברחוב הערבי דרך אמירות חריפות באמצעי התקשורת, אך לא מעבר לכך.
גם ירדן מצויה, כתמיד, בין הפטיש לסדן. היא אינה מעוניינת להסלים שלא לצורך את המציאות השברירית בהר הבית, המאיימת על יכולותיה לקבוע בו מדיניות כלשהי. בשעה 12:20 בצהריים שחררה ירדן גינוי ראשון להמשך "ההפרות הישראליות" במסגד אל־אקצא, וב"אל־ראי" נכתב כי "הכיבוש הישראלי מסתער על המסגד ופוגע בעשרות פלשתינים". אולם מעבר להצהרות פומביות ירדן זהירה; המלך עבדאללה השני לא שש לעימותים עם ישראל בסוגיית הר הבית הנפיצה. בדרך כלל פתיחת המתחם לתפילות מפחיתה את לחץ הרחוב על בית המלוכה הירדני.
הפלשתינים שואפים ליצור תפיסה ייחודית שתעניק להם מעמד ודימוי של מגיני המקום, כמי שנלחמים את מלחמתה של האומה האסלאמית כולה. למעשה, רק איראן תומכת באופן מלא במדיניות הפלשתינים בירושלים ובהר הבית. אולם גם תמיכה זו היא אינטרסנטית־פוליטית בלבד (לדת השיעית אין שום עניין בירושלים), ומשקפת יותר מהכל ניסיון איראני אחרון ונואש לייצר קונצנזוס כלשהו עם מדינות המפרץ האחרות.
לישראל אסור להסיק בטעות כי מדינות המפרץ ילכו באופן גורף אחרי המדיניות הסעודית ביחס לסכסוך הישראלי־פלשתיני. קטאר אמנם מפתיעה ביחסיה עם ישראל, אולם היא פועלת בצורה חד־משמעית לקידום האינטרס הפלשתיני. דובאי ואבו דאבי חוזרות ואומרות כי ללא התקדמות משמעותית בפתרון לסכסוך, הקרירות והסירוב לכונן יחסים קרובים יותר מול ישראל יישארו על כנם. כוויית נשארת מנותקת לעת עתה מהמהלכים המתחממים, ואפילו העומאנים, הפועלים ללא לאות לכונן יחסים דיפלומטיים מול ישראל, נפגשים עם בכירים פלשתינים בניסיון לשכנע אותם לתת צ'אנס לתוכנית השלום. השתיקה היחסית בנוגע להר הבית וההתחממות ההדרגתית ביחסים, לא העלימו אפוא את הסוגיה הפלשתינית מסדר יומן של מדינות המפרץ.
ד"ר נירית אופיר היא עמיתת מחקר במרכז עזרי לחקר המפרץ באונ' חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו