בראשית השבוע הסתיימה מערכת הבחירות ביוון במהפך פוליטי. מפלגת השלטון בארבע השנים האחרונות, "סיריזה", הנחשבת למפלגת שמאל קיצוני, הודחה והוחלפה במפלגת הימין השמרנית "הדמוקרטיה החדשה".
בעשור האחרון, מאז היכה בהם המשבר הכלכלי, אימצו היוונים את הנוהג להאמין להבטחות הבחירות, להתאכזב מייד לאחריהן ולהחליף את הממשלה אחת לכמה שנים. המשבר פרץ כשהסוציאליסט ג'ורג' פאפאנדראו היה בשלטון. אחרי שנים אחדות הוא הוחלף על ידי מנהיג הימין אדוניס סמראס, שהוחלף ב־2015 על ידי איש השמאל אלכסיס ציפראס. כעת עלה לשלטון קיריאקס מיצוטאקיס השמרן.
ראש הממשלה החדש הוא בן למשפחה פוליטית חשובה. אביו, קונסטנטינוס, כיהן גם הוא כראש ממשלה בראשית שנות ה־90. אחותו - דורה באקויאני - היתה שרת החוץ וראש העיר אתונה, ואחיינו קוסטאס באקויאניס - בנה של דורה - הוא ראש העיר הנוכחי.
תוצאות הבחירות היו חד־משמעיות: השמרנים זכו ב־39.85 אחוזים מהקולות, ובהתאם לחוק קיבלו "בונוס" של 50 חברי פרלמנט נוספים (מתוך 300), כדי להבטיח יציבות שלטונית. מיצוטאקיס נהנה מרוב מוחלט בפרלמנט (158 מושבים), ופטור למעשה מהרכבת קואליציה. למחרת הבחירות הוא כבר הושבע כראש הממשלה, וביום שלישי הציג את ממשלתו הכוללת את בכירי מפלגתו וכמה טכנוקרטים.
האתגרים העומדים בפני ראש הממשלה החדש אינם פשוטים. היוונים קיבלו בעשור האחרון שלוש תוכניות חילוץ מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית, שהסתכמו בכמעט 300 מיליארד יורו. למרות זאת, המשבר הכלכלי מסרב להיעלם. האבטלה עדיין גבוהה מאוד והמשק לא מתאושש. על רקע זה הוכרעו הבחירות, וכעת ידרוש הציבור תוצאות. מיצוטאקיס הבטיח להפחית מסים, ליצור מקומות עבודה, לצמצם את הסקטור הציבורי הענק ולפעול בעצה אחת עם המלווים לשיקום הכלכלה. חובת ההוכחה מעתה עליו.
לתוצאות הבחירות יש גם משמעות עבור ישראל. יחסי אתונה וירושלים שודרגו מאוד מאז 2010, והם איתנים ביותר למרות חילופי השלטון התכופים. יחסים אלה, שכוללים שיתוף פעולה ביטחוני משמעותי, צפויים להשתפר עוד יותר תחת הממשלה החדשה.
אביו של רה"מ החדש, קונסטנטינוס מיצוטאקיס, העלה ב־1990 את דרג היחסים עם ישראל לדרג שגריר. מיצוטאקיס הבן ביקר אשתקד בישראל והתחייב לשדרג את היחסים אף יותר. גם שר החוץ החדש, ניקוס דנדיאס, שכיהן כשר הגנה וכשר לביטחון פנים, ידוע כידיד ישראל.
קצת נחת אפשר לשאוב גם מכך שהמפלגה הניאו־נאצית "השחר הזהוב", שבפרלמנט היוצא מנתה 18 חברים, לא עברה את אחוז החסימה ונותרה ללא ייצוג פרלמנטרי. היא דורשת אמנם ספירה חוזרת, אך הסיכויים לכך קטנים מאוד.
אריה מקל כיהן כשגריר ביוון בשנים 2014-2010, והוא משמש עמית בכיר במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו