הרשות הפלשתינית התנגדה מאוד לסדנה הכלכלית בבחריין. היא סבורה שממשלת ישראל, בסיוע ממשל טראמפ, מנסה לייצר ברית עם חלק ממדינות ערב - אלה שיש לה איתן יחסים דיפלומטיים רשמיים, ואלה שיש לה איתן קשרי מודיעין - כדי להוביל את הפלשתינים להסכם שאינו עונה על האינטרסים המינימליים שלהם. היא חוששת מפני ניסיון לעקוף את הסוגיה הפלשתינית, ואולי אפילו לייתר את הצורך בהסכם איתה, באמצעות הסדר אזורי בלי רמאללה.
הפלשתינים סבורים שטראמפ מנסה לקנות את כולם בכסף, ומאמינים שהוא מנסה לפתות גם אותם במיזמים כלכליים בכ־27 מיליארד דולר לאורך עשור, ולחץ בדמות סגירת נציגותם בוושינגטון והכבדה על חייהם. הפלשתינים כועסים, ונחושים להוכיח ששאיפותיהם הלאומיות אינן עומדות למכירה. מסיבה זו החליטו לא לשתף פעולה עם הצגת 179 המיזמים הכלכליים בניצוחו של חתן הנשיא, ג'ארד קושנר.
אפשר להתווכח עם גישת הפלשתינים, ולהציע להם למהר ולקחת כל מה שמוצע להם, כי אחר כך יתנו פחות. אפשר גם להבין אותם; כי עם כל חולשתם הפוליטית והמדינית, נותר להם, במידה רבה, כוח הווטו. ברגע שהודיעו על החלטתם הנחרצת שלא להגיע למנאמה, הפכה הסדנה לאירוע משני בחשיבותו, שרוב משתתפיו אינם מקרב הדרגים הממשלתיים הבכירים, ואנשי עסקים שלא מן השורה הראשונה. סירובם גם הצליח למנוע השתתפות ישראלית רשמית באירוע, ולגרום לאמריקנים מבוכה לא מועטה, כשנאלצו להודיע על פרדוקס המאה: הם הסבירו כי הכינוס בבחריין "אינו פוליטי", ולכן לא הוזמנה אליו ישראל... אבל אם אירוע שכזה איננו פוליטי, אז מה כבר יכול להיקרא פוליטי בעולמנו?
אך יש הבדל גדול בין סירוב ההנהגה הפלשתינית הרשמית להיענות להזמנה, לבין התעמרות בפלשתינים שהגיעו לאירוע. זהו מעבר בוטה מתחום ההחלטה הפוליטית לסגנון המאפיין ממשלים סמכותניים. מעצר איש העסקים החברוני על ידי רשויות השלטון הפלשתיניות בשבוע שעבר היה חצייה של גבול כזה, ובבחינת בומרנג לפלשתינים עצמם. מי שמפרש השתתפות של פלשתינים בסדנה של קושנר כעבירה, יוצר משטר של פחד. שוחחתי בסוף השבוע עם כמה אישים פלשתינים שהביעו זעזוע מן המקרה, והשוו אותו להתעמרות בראש הממשלה הפלשתיני המשמעותי ביותר, סלאם פיאד, לאחר ש"התפוטר" בידי היו"ר עבאס ונחשד בשחיתות, בשעה שהכל הבינו שהוא הלוחם האמיץ ביותר בשחיתות ברשות הפלשתינית.
ההנהגה הפלשתינית רתחה על הניסיון האמריקני לחנוק את מקורותיה הכספיים ביד אחת, ולהציע לה הצעות כלכליות ביד שנייה, מבלי לגלות את פרטיה של תוכנית השלום המדינית של ממשל טראמפ. זה לגיטימי, ולדעתי - גם מוצדק. אך ברגע שנלווית לכך פעולה כמו מעצרו של מי שהשתתף בכנס, מאיינת הרשות את האפקטיביות של מאבקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
