סיור ברמת הגולן מגלה מה עשתה הכרזת הנשיא טראמפ לתושבי האזור • האופטימיות שעולה, המתעניינים שבתור, והחיפוש אחר יזמים להקמת מיזמי תיירות • העם עם הגולן
כנראה רק לאחרונה, בעזרת הדורות הצעירים, הדימוי של הגולן משתנה. בשביל המבוגרים יותר מדובר ב"רמת הגולן" הנקשרת לחוויות מלחמה, מוקשים, בזלת ומילואים. בשביל הצעירים יותר מדובר ב"גולן", בלי "רמה", והוא נקשר לנחלים, ספורט אתגרי, טיולים וצימרים.
"זה לא מקרי, עבדנו על שינוי הדימוי הזה", אמר לי השבוע אמיר יגאל, מנכ"ל החברה הכלכלית גולן. "רגע, עצור, תסתכל מסביב. אם זה היה שווייץ היינו מתפעלים כמה שזה מדהים, אבל זה לא שונה", הוא אומר באהבה גדולה למקום.
החברה הכלכלית גולן היא עוף מוזר בתחומי העיסוק שלה. היא אחראית למערך ההסעות של האזור הגדול הזה, שבו התושבים מפוזרים באופן שאנחנו תושבי המרכז ממש לא מכירים. על כ־1,200 קמ"ר פזורים 18,500 תושבים יהודים ועוד כ־8,000 תושבים בקצרין. כן, זהו, כ־26,500 תושבים יהודים ועוד כ־24,000 דרוזים מאיישים את הגולן המדהים כולו.
יצאתי ביום חם מאוד מהמרכז לראות ולשמוע מה עשתה ההכרזה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לתושבים שם. החברה הכלכלית מעסיקה כיום 16 חברות הסעה המבצעות 400 נסיעות מדי יום - 100,000 נסיעות נוסע בחודש. החברה מספקת פתרונות הסעה לבתי ספר, לחוגים וגם לנסיעות חיילים לבסיסים. החברה גם אמונה על ביצוע תשתיות בהרחבות היישובים.
"הנשיא טראמפ העלה את מפלס האופטימיות עם ההכרזה על ההכרה ברמת הגולן, אין ספק", אומר אמיר. ההצהרה הזו מלווה בהקמת היישוב שאבן הפינה לו כבר הונחה בתחילת השבוע במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. ליישוב הזה יש כבר רשימת המתנה של מתעניינים וזה לא מפתיע.
אקסטרים והולוגרמות
בגולן מאמינים גם בפוטנציאל האזור בתחומי האנרגיה הירוקה. החברה הכלכלית מקדמת באזור חוות טורבינות רוח באלרום ובאזור פארס, בהשקעת ענק של מיליארד שקלים, עם חברת אנלייט. זאת נוסף על מיזמי אנרגיה כמו מתקן הביו־גז שמייצר כ־2 מגה ואט מפסולת אורגנית מהרפתות, מהיקבים ועוד.
מיזם תשתיות חשוב נוסף שמקודם בגולן הוא תחנות אנרגיה שאובה, במקורות המים באזור, בשיתוף היישובים. התחנות ייתנו מענה לזמינות האנרגיה המתחדשת. נקודת התורפה של האנרגיות המתחדשות היא שכעת הן אינן נותנות מענה רציף לאספקת החשמל. באמצעות האנרגיה השאובה בשעות השמש ניתן לשאוב מים לגובה ולהזרים אותם חזרה למקורות המים בשעות שאין שמש, וכך לייצר אנרגיה הידראולית בשעות החשיכה.
עדי, אחראית התיירות במועצה, היתה עד לפני כשמונה שנים תושבת השרון. "לי ולבעלי היו משרות מכובדות, דירה, לחץ, כל מה שיש לתושבי המרכז. ואז יום אחד, כשאני מנדנדת את הילדים בגן המשחקים ואגב כך עונה לטלפונים ושולחת הודעות, אני מבינה שהחיים האלה לא אפשריים. החלטנו לעשות שינוי.
"עברנו לגור בגולן. יש לנו רמת חיים הרבה יותר גבוהה. הילדים משחקים כמעט בלי מסכים, ואנחנו רגועים יותר ונהנים".
בעשור האחרון הגולן הכפיל עצמו במספר התושבים היהודים, אך לאחרונה היישובים מדווחים על לחץ של בנים חוזרים המתדפקים על הדלתות. אני מגיע לגולן בדיוק בזמן המתאים לחובב דובדבנים, ואגב זלילה אני שומע על תיירות הספורט האתגרי.
מאות רוכבי אופניים מגיעים מדי שנה, והשנה זו תהיה השנה ה־20 שהם יעשו מסלול שהמכונית מתקשה לעשות. חובבי ספורט אקסטרים מכירים היטב את העליות במסלול המרתון ואת מסלול "מרוץ החרמון" - שניהם בשיתוף מרתון ישראל. אבל משפחות ישראל בכלל מגלות לאחרונה את עמק הבוסתנים, את הפארק הוולקני המדהים, המדגים במיצג אור מרהיב את פעילות הרי הגעש באביטל. בפארק הירדן מציעים סיור הולוגרמות לילי ועוד מגוון אטרקציות שנוספו לאחרונה.
ליאור רוכמן, סמנכ"ל הפיתוח בחברה הכלכלית, מסמן את הגולן כיעד לתיירות בינלאומית. "אנחנו צריכים לכוון לשם, גם למען התיירות המקומית", הוא מסביר. לדבריו, למרות שההכרה בגולן לפי שעה היא מצד ארה"ב, ולא מכל מדינות העולם, ההתעניינות בגולן מגיעה לאחרונה גם מאירופה וממדינות נוספות ברחבי העולם. לי נראה שאנחנו עדיין רחוקים משם, בלי תשתית תעופה לאזור וגם עם תשתיות אירוח מוגבלות מאוד, המותאמות כעת יותר לטיולי משפחות וקבוצות קטנות.
ישראל האחרת
אך חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, אופטימי מאוד לאחרונה. "החזון הוא להכפיל את מספר התושבים גם בעשור הבא, מבלי לפגוע באופי ההתיישבותי של הגולן", הוא אומר.
התנופה המורגשת בשנים האחרונות באזור, עברה הילוך תאוצה לפני כשלושה חודשים, עם הכרזתו הדרמטית של טראמפ על ההכרה בגולן. אמנם להכרה הישראלית הרשמית בגולן מלאו כבר 38 שנים, אך בפועל גם אחרי ההכרה הזו ראשי ממשלות ניהלו משא ומתן על מסירתו לסוריה.
במקביל, הוקפאה הקמת יישובים חדשים. אלא שבשנים האחרונות השתכללו מאוד תשתיות התחבורה למקום, שאותן מציינים התושבים שם בהכרת תודה ענקית. ואכן, לסיור הזה יצאתי מהרצליה בשעת בוקר ואחרי שניים־שלושה רמזורים ושעתיים ועשרים דקות מצאתי עצמי ב"וואסט", מרכז העסקים של הגולן - מקום שבו עסקים שוכרים שטח משרד ונהנים מכל השירותים.
"המרכז מסייע לעסקים קטנים לקום בשלבים הראשונים. גם חברות ענק שולחות זרועות ומבקשות להשתמש בתשתית המרכז העסקי בוואסט", אומר אמיר יגאל, מנכ"ל החברה הכלכלית.
במועצה מדווחים על התעניינות מכל רחבי העולם של יזמים שיודעים בדיוק מה הם רוצים לעשות. ולמי שעדיין מרגיש סקפטי לגבי היישוב החדש שנחנך השבוע, במועצה האזורית מדווחים כבר על 257 נרשמים, כש־70 משפחות כבר עברו תהליכי מיון ראשוניים. לפחות משפחה אחת מהן היא מחו"ל, מקנדה, והיא מתכוונת לקבוע את ביתם החדש בארץ.
לצורך העניין נפתח מרכז הרשמה (כוכבית 2131) והשבוע הוא תוגבר בטלפן נוסף כדי לעמוד בעומס הפניות. לכל משפחה יוקצה חצי דונם בשיטת "בנה ביתך", והליכי התכנון מתקדמים בקצב לא אופייני לישראל. המיקום האטרקטיבי ליד ברוכים, מעל עמק החולה, הוא אטרקטיבי במיוחד - 20 דקות נסיעה מקריית שמונה בצד אחד ובמרחק דומה מבירת הגולן - קצרין. היישוב יהיה בעל אופי צנוע, קהילתי, של דתיים וחילונים.
בחברה הכלכלית מחפשים יזמים להקמת מיזמי תיירות מעניינים ועסוקים בקליטה של תושבים חדשים, כך שהסיור הזה מילא אותי באופטימיות לגבי העשור הבא בגולן. הוא גם לימד אותי פעם נוספת שבסיור לגולן צריך להצטייד בלבוש חם, גם אם עושים אותו בחודשי הקיץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו