מנהג חדש ומדאיג הולך ומתפשט מן הקצוות לכיוון מרכז השיח הפוליטי בישראל: קריאה למרי אזרחי. בשנים האחרונות הספקנו להתרגל לזעקות "שוברים את הכלים ולא משחקים" מצד שמאל של המפה. משפטנים עתירי ממון, אמנים מיוסרים, אלדד יניבים המייחלים לכיסא בכנסת, ואפילו פסיכיאטרים בעלי שם וחסרי אחריות - כולם עלו על רכבת המרי בתחנה זו או אחרת, בין הפסד להפסד על דעת העם בבחירות.
בחודש האחרון הצטרף חבר חדש למועדון המרי, הפעם דווקא מהאגף הימני־דתי: הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור ובכיר רבני הזרם החרד"לי בציונות הדתית. הרב טאו, העומד בראש זרם משמעותי בן עשרות מוסדות וישיבות ואלפי בוגרים ותלמידים, הפיץ בשבועות האחרונים שני מנשרים הקוראים להניף את נס המרד, והעמיד ציבור משרת, שומר חוק ונאמן במסלול התנגשות מול המדינה ויתר אזרחיה.
לא מדובר בעניין פנים־מגזרי המתנהל בין ספסלי בית הכנסת של הציונות הדתית. הרב טאו מנהל זה זמן רב מערכה מול מה שהוא רואה כהרס ערכי המשפחה והניסיונות להנדס את התודעה והחברה בישראל ולשנות את זהותה. עיקר האש מופנית לקהילת הלהט"ב ולתנועה הפמיניסטית. אמנם, חופש המחשבה והביטוי שמור לרב ולתלמידיו כמו לכל אזרח, אך הקריאות להפר את חוקי המשחק הדמוקרטי בישראל הן פסולות, מכוערות ומסוכנות.
אפילו אם נשתכנע מטענת הרב טאו שכוחות כבירים פועלים באמצעות משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים כדי להנדס חברתית את העם היושב בציון, הקביעה שמדובר בשעת חירום המצדיקה מרי היא מגוחכת. האם מדינת ישראל במצב רע יותר משהייה כשנגזרו פאות של עולים והממסד כלא והדיר יריבים פוליטיים? האם אחינו בני עדות המזרח מרדו כשניסו לחנכם מחדש ושלחו אותם ליישובי ספר שוממים? האם החופש מצנזורה ומשליטת הממשלה בתוכני החינוך ועולם התורה הידרדר מאז ימי מפא"י? התשובות ברורות והן לא מעלות תחושה של שעת שמד, אלא תמונה הפוכה: הפריחה היהודית וההתקרבות של ציבורים אדירים אל המסורת והמקורות, לרבות בתחומי התרבות וההיסטוריה, מוכיחה שהניסיונות להנדס את תודעתו של העם היהודי בכוח, אם קיימים, לא עולים יפה.
נימוק נוסף שבו נתלה הרב טאו להצדקת המרי הוא הימנעות של ציבורים רבים מלהשמיע את קולם מטעמי פרנסה או מחשש לבִּיוּש (שיימינג). זהו זלזול בוטה בעשרות עיתונאים, אנשי אקדמיה, תרבות ותקשורת, שבמשך שנים עומדים בחזית המאבק בשוק הדעות נגד משטר התקינות הפוליטית והשמאל הרדיקלי, בישראל ומעבר לים. חלקם שילמו מחירים אישיים וכלכליים כבדים וסופגים חרפות וגידופים. איש מהם לא חשב למרוד, ואיש מהם לא מעלה על דעתו לנסות לכופף את ידו של הציבור הישראלי כדי לגרום לו לקבל את הדעה ה"נכונה".
תפיסת העולם של הרב טאו, כאילו נפשות ישראל הרכות עומדות כפסע מנפילה בידי כוחות אופל עתירי עוצמה - היא שגויה. אנחנו לא על סף תהום, אבל דווקא הקריאות למרי עשויות לדרדר אותנו לשם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו