התאונה הקשה והקטלנית ביבנה היא תולדה של הזנחה מתמשכת של המדינה בטיפול בנושא הבטיחות בתאונות העבודה. הזנחה זו גבתה מתחילת השנה את חייהם של 35 עובדים שנהרגו בתאונות עבודה, 20 מתוכם פועלי בניין.
הדבר המייחד את התאונה הזו משאר תאונות העבודה שאירעו השנה הוא שמדובר בתאונה שאירעה תוך כדי פירוק של עגורן צריח. עובדה זו חשובה במיוחד משום שהיא ממחישה את אוזלת היד של המדינה בנושא הבטיחות בעבודה בכלל ובעגורני הצריח בפרט.
תקנות הבטיחות בעבודה מתייחסות בעיקר לנושא בטיחות בהפעלת עגורני צריח, אך אינן מתייחסות לשלב הרכבת או פירוק העגורנים. שלב זה, שהוא המסוכן ביותר, נותר יתום ופרוץ.
על פי המצב החקיקתי הקיים היום, כל אדם יכול לרכוש ארגז כלים ולהפוך למתקין עגורני צריח. המדינה מעולם לא מצאה לנכון להסדיר את הנושא למרות שיש בידיה כלים רבים לעשות זאת. כלים אלה חייבים להינקט באופן מיידי.
לצערי, ביחס לתאונה ביבנה אפשר לומר שהכתובת היתה על הקיר. בחודש פברואר 2017 קרס עגורן צריח בבת ים והמנופאי נפגע באורח קשה. הסיבה העיקרית לקריסה היתה כשל בביסוס העגורן וגם שם לא היה כל פיקוח של הרשויות על התקנת העגורן.
בחודש מארס 2018, בהכרעת דין ארוכה ומנומקת שניתנה על ידי השופט ד"ר שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב, תיאר השופט את הכשל החקיקתי בנושא הרכבה ופירוק עגורני צריח.
למרבה הצער, הכרעת הדין נפלה על אוזניים ערלות ומשרד העבודה והרווחה לא עשה דבר וחצי דבר כדי לטפל בבעיה.
התוצאה לא איחרה לבוא, וארבעה עובדים נוספים קיפחו את חייהם בתאונת עבודה קשה ומיותרת.
הכותב הוא עו"ד, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה ומומחה לנזיקין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו