איך קרה שרב המרצחים זביידי, לא רק שלא נתן את הדין על מעשי רצח שלו בעבר, אלא הפך ליקיר התקשורת והאמנות?
זאת למרות שהשתתף באינתיפאדה השנייה, שמוטטה את כל הבטחות הסכמי אוסלו. "אבל הוא חזר למוטב", הסבירו חובבי אוסלו וחיברוהו לחברה הישראלית, כשהם ואנשי אמנות עלו אליו לרגל.
רק ג'בריל רג'וב התחרה איתו בתואר "סלב הטרור" שחזר למוטב. משפחות שכולות ופצועים היו פוכרים ידיהם באין אונים מול הופעותיו התכופות בטלוויזיה, כשהתראיין בסמטאות ג'נין עם רובה ביד וסיפר בגאווה על "עלילותיו" בעבר - הפיגועים נגד יקיריהם. לעיתים היה גם מתגרה במראייניו ומתרברב ביכולתו להרוג גם אותם, וטוען שאינו עושה זאת "מפני שבחר בדרך חדשה".
הו, כמה התמוגגו אז "אנשי השלום". קלות הראש שבה אימצו הם אותו ואת טלי פחימה, שהתאסלמה עבורו, מעידה על אובדן דרך שראשיתו בהסכמי אוסלו ב־1993 עם גורמי הטרור והמשכו בהסכם נוסף של ויתורים ב־2007 - בחנינה לזביידי ולחבריו המבוקשים. זאת, אף על פי שהפרו את הסכמי אוסלו והשתתפו באינתיפאדה, שבה נרצחו יותר מאלף ישראלים.
וכי למה לא יעשו הסכם ויתורים נוסף אחרי שהעיקרון כבר נקבע ועכשיו זו רק שאלת המחיר וה"מסחרה". האליטות המשפטיות, התקשורתיות, הן שהחלישו את החברה הישראלית ואת חוסנה מול הטרור. הם קבעו שטובים קורבנות השלום מהעיקרון שלא נכנעים לטרור. במקום להילחם נגד כנופיות הרצח, הביאו הסכם שהולדתו בחטא וסופו בעוד ניסיונות לרצח, שבעקבותיהם הובא זביידי לכלא.
רק עונש המוות שעליו מדברים יהיה מסר משנה כיוון. זביידי הוא המועמד המתאים. הרבה דם יהודים וחפים מפשע על ידיו. החסות שפרסה עליו הרשות הפלשתינית, שהפכה אותו לעובד בה, והשימוש בעו"ד ישראלי ערבי שמגן על מחבלים כחייל בשורת פשעי הטרור - מעידים שהרשות לא רק מאדירה טרור אלא גם מאפשרת לפת"ח וארגוניו להצמיח ניצני טרור בשטח.
כתב אישום עם בקשה לעונש מוות יכול להיות איתות חשוב לרש"פ ולגורמי הפת"ח, שישראל משנה כיוון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו