להכיר ברצח העם הארמני

לאחרונה נקטה ישראל צעד נוסף לקידום יחסיה עם מדינות אפריקה. בתחילת החודש נחנכה בעיר הבירה של רואנדה, קיגאלי, שגרירות ישראל. לראשונה הוצב במדינה זו שגריר־תושב, רון אדם. הייצוג הדיפלומטי הזה כבר לא נעשה בדרך עקיפין, באמצעות אתיופיה. 

לא רק שגשוגה הכלכלי של רואנדה קידם את המהלך הזה. בין המדינות שוררת גם מעין שותפות גורל. ישראל ורואנדה חוו טרגדיה דומה: רצח עם. בשנת 1994 נרצחו ברואנדה כ־800 אלף בני אדם עקב מלחמת אזרחים בין־שבטית. בטקס הזיכרון לקורבנות רצח העם שנערך לאחרונה בקיגאלי השתתף גם מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם. כך גם ברואנדה. 

לא כך הם פני הדברים ביחס לארמניה. ישראל מתנכרת להכרה ברצח העם שבוצע בעם הארמני בזמן מלחמת העולם הראשונה. כמיליון עד מיליון וחצי ארמנים נרצחו בתחום האימפריה העות'מאנית. אך ככל הידוע לנו, ולאחר בדיקה, אפילו לא מתקיימים דיונים במסדרונות השלטון בירושלים אם לנקוט את צעד ההכרה או לא. 

היה זה אך טבעי ואנושי, ולא רק מדיני, שנציגות ישראלית נכחה גם השנה בטקס הזיכרון ברואנדה. אך אין זה אנושי שמדינת ישראל, הנאבקת ובצדק גמור בכל היבט של הכחשת השואה, תתנכר לטרגדיה הנוראה של הארמנים. לו נקטה צעד זה, היתה ישראל מפגינה לעיני אומות העולם כי אינה נוהגת איפה ואיפה. רצח עם הוא רצח עם, יהא מיקומו אשר יהא. 

אבל ישנם, כמובן, אינטרסים: ארמניה היא אויבתה של אזרבייג'ן שכנתה, וישראל מוכרת אמצעי לחימה למדינה זו. אזרבייג'ן היא גם שכנתה של איראן, ואת המשמעות של שכנות זו - מיותר לפרט. אבל אפילו שותפות גורל, טרגית מאין כמותה, לא מעודדת את ישראל לנקוט את צעד ההכרה המתבקש. 

ובינתיים, ממש בימים אלה, מתרחב והולך מעגל המדינות הדמוקרטיות המכירות ברצח העם הארמני. הנשיא מקרון חתם זה עתה על צו שלפיו יום הזיכרון לטבח בארמנים, 24 באפריל, הוא מעתה מועד רשמי אשר יצוין בצרפת. איטליה נקטה אף היא צעד דומה, באמצעות החלטה שאושרה בפרלמנט. קשה למנות את מספר המדינות בארה"ב שיערכו גם השנה טקסי זיכרון. 

בתגובה למגמות אלה, טורקיה מתקוממת ומגנה. היא מתכחשת לאחריותה של האימפריה העות'מאנית לטבח בארמנים. מי יודע, אולי בעתיד תמצא ישראל את עצמה מבודדת לנוכח הרשימה המתארכת של המדינות שעשו את המחווה לארמנים; ואלה, אגב, מדינות שלא חוו רצח עם. 

צעד ההכרה הישראלי לא צריך להיעשות כפעולת תגמול להכפשות מצד שליט טורקיה, ארדואן, או עקב הידרדרות היחסים עם טורקיה; זהו צעד צודק בפני עצמו. 

בכנסת מייחדים מדי שנה דיון לנושא, ביוזמת סיעת מרצ. חברי הכנסת לשעבר חיים אורון, זהבה גלאון ויאיר צבן היו תמיד בין יוזמי הדיון שלא השיג את תכליתו: הכרה רשמית של ישראל בטבח העם הארמני. 

מתמיה עד מאוד שנושא זה לא נמצא ראוי להתעניינות מצד הסיעות האחרות. האם גם סוגיה זו נתונה למחלוקת בין הימין והשמאל? כפי שאמר פעם בכנסת מי שכיהן בשעתו כסגן שר החוץ, ח"כ בנימין נתניהו: "ישנם נושאים שהם מעל ומעבר לדיפלומטיה". במילים אלה השיב לשאילתה של חבר הכנסת צבן שעסקה בנושא זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו