מעטים הנושאים שיכולים להביא 150 אנשים לעמוד בתור מחוץ לחדר במשך חמש שעות, בידיעה שרק 20 ייכנסו. נושא אחד כזה הוא החרם על ישראל, שנדון השבוע במועצת הסטודנטים של אוניברסיטת קולומביה, מהטובות בארה"ב, אך גם אחת האנטי־ישראליות שבה.
הסטודנטים והארגונים האנטי־ישראליים לא בחלו בשקרים ובהמצאות כדי לשכנע את המועצה לקדם יוזמה למשוך את השקעות האוניברסיטה, כ־10 מיליארד דולר, מחברות שעושות עסקים בישראל. מתברר שבעולם המקביל שבו הם חיים, החלטת האו"ם הקובעת שציונות היא גזענות היתה לגיטימית ומעולם לא בוטלה; ההגדרה שכתב הארגון למונח "אפרטהייד" מתייחסת בכלל לישראל ולא לדרום אפריקה; והאוניברסיטה, כך טענו, צריכה למשוך את השקעותיה מחברות שהיא בכלל לא מושקעת בהן.
אבל ניצחנו. גם באחת האוניברסיטאות היותר עוינות לישראל לא יכלה מועצת הסטודנטים להתכחש למחקרים המוכיחים קשר ישיר בין החלטות BDS לעלייה במקרים אנטישמיים ולקריאות החד־משמעיות של חברי ארגוני החרם, ובהם גם סטודנטים בקולומביה, למחיקתה של מדינת ישראל מהמפה.
לאחר תבוסתם, הוכיחו הארגונים האנטי־ישראליים בדיוק את מה שטענו לאורך כל השבועות האחרונים. במקום לכבד את החלטת המועצה ולסיים את האירוע, הם החלו לחסום את המעבר לסטודנטים תומכי ישראל, לצרוח לעברם סיסמאות הקוראות להשמדתה של ישראל, כגון "מהים לנהר, פלשתין תשוחרר", ולקלל את המועצה ואת חבריה בגידופים שלא ראוי לחזור עליהם.
אבל התנהלות זו שיקפה דווקא חולשה לעומת הלכידות שהפגינו הקהילה היהודית והציבור הפרו־ישראלי באוניברסיטה. סטודנטים מכל קצות הקשת הפוליטית, יהודים ונוצרים, אורתודוקסים ורפורמים, ישראלים וקוריאנים, עמדו כתף אל כתף ונאבקו למען מדינת ישראל.
מעט מאוד יודעים בארץ על תרומתם של סטודנטים תומכי ישראל במאבק למען המדינה. מובן שאין להשוות את פועלם להקרבה של ישראלים החיים בארץ ומגינים עליה בגופם, אך זו התגייסות שאינה מובנת מאליה. הארגון שאני עומדת בראשו הוא לא ארגון יהודי; חלק נכבד מהפעילים בו אינם יהודים, ולא מעט מהם מגיעים ממדינות שבהן אין אפילו קהילה יהודית אחת. בכל זאת, הם מקדישים את מיטב זמנם ומרצם להגנה על ישראל. לאנשים אלה מגיעה תודה עצומה מכולנו; חשוב שנדע מה הם עושים למעננו, בלי תמורה וללא אינטרסים. בסביבה עוינת למדי הם דואגים יום־יום שהצדק והאמת יגברו על ההשמצות והשקרים.
אופיר דיין היא נשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" באוניברסיטת קולומביה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו